ז'אנר: ריטל, דיסני, נוער, פנטזיה.
למי מתאים: חובבי דיסני מושבעים ומי שמחפשים צידוק לרוע.
על רגל אחת:
מי עשה לי סלט מאחד מסרטי הדיסני האהובים עלי?
מתוך גב הספר:
זוהי אגדה עתיקת יומין כמו הזמן עצמו על נסיך אכזר שנהפך לחיה ועל נערה יפה שנקלעת לטירתו. הוא משתנה בזכות החמלה שלה ובזכות האהבה שהיא מעוררת בו כלפיה. השניים חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
אך כל מעשייה, במיוחד מעשייה מוכרת כמו "היפה והחיה", כבר סופרה אינספור פעמים וזכתה לשלל גרסאות. אולם, השאלה הגדולה נותרת בעינה: מדוע נהפך הנסיך לחיה?
בידיכם גרסה אחת מני רבות שסופרו במהלך העידנים והדורות. זהו סיפור על יהירות וגאווה, על אהבה ושנאה, על מפלצתיות וכמובן על גבורה ויופי.
קראו גם את הספר הנוסף בסדרה שיצא בעברית, היפה מכולן – סיפורה של מלכה מרושעת.
הוצאת: שירה שלמה
תרגום: גליה וורגן
ומה אני חשבתי עליו:
היפה והחיה הוא אחד מסיפורי האגדות האהובים עלי, וככזה אני גם מאוד אוהבת לקרוא ולהתוודע לגרסאות נוספות שלו. יש לו אינספור עיבודים והם כולם מעניינים (אולי פרט לסדרת ספרים מסוימת על ורדים וקוצים אבל לא נדבר עליה כרגע).
באופן טבעי, ולמרות שהבנתי את הקו הכללי שהסדרה לוקחת עוד בקריאה של "היפה מכולן" פתחתי את "החיה שבפנים" ואמרתי לעצמי – באמת צריך משהו מיוחד כדי באמת להרוס את היפה והחיה.
כפי שניתן לנחש, מדובר בספר השני בסדרת הנבלים של דיסני, ומשומה החיה הפך לנבל. אנחנו פוגשים אותו בתור חיה ואז מתוודעים לסיפור הקללה המורחב שלו, ובמהלך החלק הזה הוא נקרא "הנסיך", וזאת על אף שאולפני דיסני העניקו לו שם (אמנם לא במסגרת הסרט, אבל זה עדיין נחשב. כמו כן, הידעתם שגם לנסיך של שלגיה אולפני דיסני העניקו שם? כן, קוראים לו פלוריאן).
ולנטינו לקחה לעצמה כמה חירויות, כי כנראה שאם היא לא הייתה לוקחת אותן לא היה ספר. במסגרת החירויות האלה הקללה משתנה, התנאים שלה משתנים, וכמובן כל עלילת הסרט המוכר ואהוב נצבעת בצבעים של מניפולציות בשקל שבעיקר הופכת את הפואנטה שבו לחלולה.
אבל כל זה עוד איכשהו יורד בגרון. מה שלא ירד לי בגרון הייתה העובדה שולנטינו יצרה מהחיה נבל, ולא סתם נבל אגדות רחוק, אלא נבל אמיתי בשר ודם בדמות גבריות רעילה ואלימה.
כן, אני יודעת – החיה היא מטאפורה לעובדה שהוא באמת לא התנהג טוב לבריות, היה שחצן ומלא בעצמו, גזען ואליטיסט שלא הסכים לעזור לקבצנית זקנה רק כי היא הייתה, ובכן, מכוערת, אבל כל אלה לא באמת מציגים את מה שמתרחש בספר הזה בפועל.
החיה אכזרי. הוא לא "לא מובן", הוא מציג רוע מצמרר וקרוב מדי. התיאורים לא היו מספיק מעורפלים והפכו לי את הבטן. כי הרי קהל היעד של הספר הזה הוא נוער. אבל האם כדאי לחשוף נוער למסרים כאלו? למה לטרוח ולהשחית ככה את האופי של החיה רק כדי לבסוף לתת לו "צידוק" ולפטור אותו מכל העוולות שלו? מה מהן קשורות לקללה ומה מהן אליו?
התהליך עצמו לא מתרחש בין דפי הספר, אלא מאחורי הקלעים. הוא התהליך שאנחנו מכירים מהסרט. לא, מה שמתרחש בסרט הוא התהליך ההפוך – איך הנסיך הופך למכוער יותר ויותר. מעין גרסה מוזרה של תמונתו של דוריאן גריי, רק שבמקום הדיוקן – הנסיך הוא המושחת עם כל בחירה לא נכונה שלו.
הסיפור הזה, האדם המוצג בסיפור הזה, לא ראוי לסוף טוב, ואין שום יפה בשום עולם שתצליח "לתקן" את הנפש המושחתת הזאת.
אז איך אני אמורה לשמוח בסוף הסיפור הזה? לא לדבר על כמות ההתערבות החיצונית שנעשתה לשם הקו המקשר, אבל בסופו של דבר רק מרדדת את הסיפור והורסת את המקצב שלו.
היו רמזים לספר הבא ובמה הוא הולך לעסוק. אני לא צופה טובות.
השאר תגובה