ז'אנר: מדע-בדיוני.
למי מתאים: בראש ובראשונה לאוהבי מד"ב, ולאחר מכן לבעלי סבלנות שחובבים תעלומות תחת מגבלת זמן.

על רגל אחת:

לא סתם עוד עלילת "אבודים בחלל".

מתוך גב הספר:

ריילנד גרייס הוא השורד היחיד במשימה נואשת להציל את כדור הארץ. הוא הסיכוי האחרון. אם ייכשל, החיים על פני כדור הארץ יפסיקו להתקיים.

רק שברגע זה הוא בכלל לא מודע לכך. ברגע זה הוא אפילו לא זוכר את שמו שלו, שלא לדבר על אופי המשימה או איך להשלים אותה. כל מה שהוא יודע זה שהוא ישן הרבה מאוד זמן וכשהתעורר מצא את עצמו בחללית במרחק מיליוני קילומטרים מהבית, בלי שום דבר חוץ משתי גופות בדרגשים שלידו ורובוט טרחני שלא נותן לו דקה של מנוחה.
כשזיכרונו מתחיל להתאושש, גרייס מבין שלפניו משימה בלתי אפשרית: עליו לפצח תעלומה מדעית אדירה כדי להתגבר על אירוע הכחדה המאיים על קיום המין האנושי.

השעון מתקתק, האדם הקרוב ביותר רחוק ממנו שנות אור, והוא נאלץ לעשות הכול לבדו. או שמא לא?

פרויקט הייל מרי הוא ספר עוצר נשימה, מרגש, מצחיק, מלא בתגליות מדעיות מצד אחד ובהמון נשמה ואהבת אדם מצד שני. בקיצור, זה ספר שרק אנדי וייר יכול לספק.

אנדי וייר הוא סופר ומהנדס תוכנה לשעבר, זוכה פרס ג'ון וו' קמפבל לספרות ביכורים. פרויקט הייל מרי הוא ספרו השלישי הרואה אור בעברית. קדמו לו לבד על מאדים וארטמיס.

הוצאת: הכורסא

תרגום: תומר בן אהרון

ומה אני חשבתי עליו:

הסרט של "פרויקט הייל מרי" היה אמור להגיע לאקרנים ב-21 למרץ – יומיים לפני יום הנישואים שלי. החלטתי אם כך, שזה זמן מעולה להשלים פערים ולקרוא את הספר, גדי שנוכל לעשות לנו דייט יום נישואים. מאחר והעותק הפיזי שלי נמצא כרגע אצל חברה שלי, ללא צפי לחזרה, עשיתי מעשה וקניתי עותק דיגיטלי.

מה שהתברר בתור החלטה מאוד חכמה.

בין אזעקות, האכלות לילה, ובכלל קונספירציה שלמה נגד שעות השינה שלי, מצאתי נחמה בבוקס שלי וב"פרויקט הייל מרי". ובאיחור של חודש (תודה איראן), גם ראינו את הסרט.

אדם מתעורר ומגלה שהוא נמצא הרחק מכדור הארץ בתוך חללית. הוא השורד היחיד, רק שהוא לא זוכר מה הוא עושה שם או מה השם שלו.

כשהוא בוחן את הסביבה שלו ואת הימצאותו בסיטואציה הבלתי אפשרית, הוא מצליח לחבר לאט לאט את פאזל תעלומת זהותו ומטרתו, ומבין שהוא נשלח להציל את השמש ואת כדור-הארץ.

"פרויקט הייל מרי" הוא ספר מדע-בדיוני בכל רמ"ח איבריו – החל מהסטינג החללי, ועד לדיבורים המדעיים והטכניים לעיתים. האמנזיה של הספר הופכת אותו למספר לא מהימן, ואני באופן אישית מתה על כאלה. אני אוהבת לחפש את הרמז והטוויסט שמתחבא מאחורי כל עמוד. בנוסף, הוא מספר עם חוש הומור נהדר שעוזר לעכל את כל הדיבורים המדעיים-טכניים.

המבנה של הספר מאפשר גם לקוראים להתוודע ל"איך מצאתי את עצמי נטוש בחלל". באופן נוח למדי (אולי אפילו קצת יותר מדי נוח), סדר הזיכרונות הוא כרונולוגי לחלוטין ומאפשר בניית תמונה מאוד נרחבת של עבר והשלכות להווה.

ההווה והעבר של המספר נטמעים אחד בשני והופכים אותו לאדם חדש – לאו דווקא לאותו אחד ששוגר בחללית. דרך ההצצות האלו אנחנו יכולים לתהות מה הופך אדם לאמיץ, טוב או מוסרי.

האם אנחנו כקוראים נהיה מוכנים להקריב את מה שהקריבו משלחת הייל מרי? ואם היינו במקומו של המספר – האם היינו עושים את אותן בחירות?

זה מסע בין תרבויות, גילויים עצמיים, נאמנויות וחברויות. זה סיפור על כמה רחוק נהיה מוכנים ללכת, ומה המחיר שנשלם בעקבות הדרך הזאת.

וכמה מילים על הסרט:

נתחיל מזה שהוא עיבוד נ-ה-ד-ר. נכון, תמיד מתבצעים שינויים כשממירים תוכן ממדיום אחד לאחר, והסיפור של "הייל מרי" מורכב מספיק גם ככה. וכמובן שיש דברים שנאבדו, כמו ההסבר לחיפושיות וההומאז' המקסים לביטלס., אבל מדובר בסרט כייפי שהצליח להחזיק את החצי המנומנם שלי ערני וסקרן להמשך, ואפילו אימצנו קצת בדיחות מתוך הסרט.

או כמו שנאמר – Amaze! Amaze! Amaze!