ז'אנר: פנטזיה, רומנטזי.
למי מתאים: מי שמחפש עולם והרבה עלילה לצד הרומנטי.

על רגל אחת:

אז מה אם עליתי על רוב הטוויסטים?

מתוך גב הספר:

האלים שלחו מפלצות לחמש הממלכות כדי להזכיר לבני התמותה שעליהם לכרוע ברך בפניהם ולציית להם.

אני כרעתי ברך כל חיי, עשיתי כרצונם וכרצונו של אבי. כנסיכה, חובתי היחידה היא לחבוש את הכתר ולציית למלך.

מעולם לא נועדתי לשלוט. מעולם לא נועדתי להילחם. ומעולם לא הייתי אמורה להיות הבת שתחתום בדמה על אמנה עתיקה.

אבל כל זה השתנה ביום הגורלי שבו נכנסתי לחדר הכס של אבי. ביום שבו צייד מפלצות אגדי הפליג אל חופי ארצנו. ביום שבו נסיך הרס את חיי.

עכשיו אני חוצה ארץ בוגדנית לצידו של לוחם שבז לי בדיוק באותה מידה שאני בזה לו, כשאני מחויבת לעתיד שלא בחרתי ולבעל שאני בקושי מכירה.

כולם רוצים שאהיה משהו שאני לא – מלכה, מרגלת, קורבן.

אבל מה אם אסרב למלא את התפקיד שנבחר בשבילי? מה אם אקבע לעצמי חוקים משלי? מה אם טמון כוח בעובדה שאנשים אינם מעריכים אותי כראוי?

ומה אם, לראשונה בחיי, אשתמש בו?

הוצאת: כנרת זמורה דביר, אהבות
תרגום: דנה טל

ומה אני חשבתי עליו:

בימים אלו אני מרגישה כמו המקבילה הספרותית לבת העשרה שעומדת מול הארון העמוס לעייפה שלה ומתלוננת בקול "אין לי מה ללבוש!"

הספריה שלי עולה על גדותיה, ולפחות 70% ממנה מחכה להיקרא. אבל אני צריכה את הטעם המדויק הזה – הספר שיתפוס אותי וישכנע אותי להמשיך לפתוח אותו במקום ללחוץ פליי על עוד פרק של סדרת משטרה שכבר ראיתי.

בפועל אני פותחת ספר, קוראת פרק או שניים, תוקעת סימניה ומניחה בצד, וחוזר חלילה. הבעיה התחילה כשהבנתי שהנופש האופטימי שסגנו ליום העצמאות אכן קורה ואני צריכה לבחור מה לארוז איתי.

בחרתי ב"מגן הדרורים" באופן כמעט רנדומלי, וניסיתי להתעלם מהעובי שלו ומהחרדות שספרים ארוכים מעוררים בי.

אודסה היא אומנם הנסיכה הבכורה של ממלכת קוונטיס, אבל היא לא מיועדת לרשת או למלוך. זה התפקיד של אחותה הקטנה – אותה אביהן ייעד להיות הדרור – כלה שתישלח לממלכה אחרת כדי לתקף את הסכמי השלום בין הממלכות ביבשת.

אבל כידוע – כל תוכנית היא בסיס לשינויים, וכשהמשלחת מממלכת טורא מגיעה – הם מחליטים לבחור בדרור שונה.

אודסה נעקרת מכל מה שמוכר לה אל תוך עולם חדש, פראי ומסוכן. היא צריכה ללמוד לנווט במציאות זרה ולהחליט לאן היא נאמנה.

לא רציתי להפסיק לקרוא את הספר הזה. רכשתי עותק דיגיטלי כדי שאוכל למקבל את הקריאה גם במיטה ובזמן ההאכלות של הבן שלי. מה גם, שהמים בבריכה היו בטמפרטורה של פינגווינים, אז בכלל היה לי תירוץ להישאר בחוץ על הכיסא עם הספר שלי.

נכון, ההתחלה קצת קרטעה לי, אבל רוב ההתחלות הן כאלה. בסופו של דבר גיליתי ספר שאומנם מתהדר בתואר "רומנטזי", אבל לא מזלזל בבניית העולם, מערכת הקסם, וגם בבניית מערכת היחסים של הגיבורים.

המסע של אודסה מנסיכה צייתנית ליישות עצמאית שעומדת על שלה כתוב בצורה אמינה, הדרגתית ומעוררת הזדהות לעיתים.

העולם של ממלכת קלנדרה מסועף, עשיר ובעל היסטוריה ענפה. הוא חי בין דפי הספר ודורש להמשיך לחקור אותו. הטוויסטים מספקים ואני שמחה לבשר שהדמויות טיפשות במידה הנכונה והמתבקשת למידע שברשותם.

נשאבתי לעולם, ואני מחכה בקוצר רוח לחלק הבא בסדרה.

ספרים נוספים בסדרה