ז'אנר: עיון, עדויות, מיניות.
למי מתאים: מי שמעוניין בחקר מיניות נשית ומגיע עם ראש פתוח.

על רגל אחת:

שערוריייתי כמה שהוא לא שערורייתי.

מתוך גב הספר:

"עבוּר נשים רבות, הפנטזיות הן מקום מפלט מושלם מלחצים ומדרישות של עבודה ואימהוּת."
*משפט מתוך רוצות שהודגש על ידי קוראות מכל רחבי העולם

מה נשים באמת מפטנזות על סקס, כשאף אחד לא יודע מי הן, והן חופשיות להיות אנוניומיות לחלוטין?

רוצות הוא אוסף וידויים מיניים של נשים, שליקטה השחקנית ג'יליאן אנדרסון, כוכבת הסדרות "תיקים באפלה" ו"חינוך מיני". אנדרסון יזמה קול קורא, וביקשה מנשים ברחבי העולם לשלוח באופן אנונימי את הפנטזיות המיניות הכי כמוסות שלהן. בעולם של פנטזיות גבריות, היא יצרה ספר פמיניסטי וחתרני, שבו לנשים יש חירות מושלמת לדמיין סקס כאוות נפשן, בלי מבוכה או בושה. 

רוצות הוא ספר אנושי, בוטה ומצחיק, מחרמן ומשחרר, שצולל לתוך פנטזיות מבלי לשפוט אותן. הוא חושפני, סנסציוני ומשנה חוקים, והפנטזיות הן כנות, חשופות ומצחיקות – ולעיתים בוטות מאוד. 

המכתבים ברוצות נכתבו על ידי נשים סטרייטיות, פאנסקסואליות, ביסקסואליות, א־מיניות, א־רומנטיות, לסביות או טרנסג'נדריות. תקראו כאן את מחשבותיהן הכמוסות של רווקות שלכודות במעגל אינסופי של דייטים מאפליקציות; נשים נשואות שחשות מתוסכלות מהשגרה המינית; ונשים בשנות הששים והשבעים לחייהן, שמגלות סקס מלהיב אחרי גיל המעבר. יש בו נשים שמפנטזות על סקס עם רובוט שיכול לספק כל גחמה מינית או על מין בשלישייה; ונשים שחולמות על סקס לא דיסקרטי במשרד או על סקס מול קהל, עם זרים, בחוץ.

רוצות הפך לרב מכר של ה"ניו יורק טיימס" מייד עם צאתו, כי לפנטזיות המיניות שלנו אין גבולות במחשבותינו ובדימיוננו.

"הקריאה ברוצות ממכרת, הכרחית". הגרדיאן

ג'יליאן אנדרסון היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, מפיקה ובמאית עטורת פרסים. בין היתר, היא זכתה בשני פרסי אמי, בשני פרסי גלובוס הזהב, בשלושה פרסי גילדת שחקני המסך ובפרס התיאטרון של ה־ Evening Standard.

בנוסף לעבודתה כשחקנית, ג'יליאן גם מוּכּרת ברחבי העולם כאקטיביסטית מוערכת וכפעילת צדקה. היא מתגוררת בלונדון עם שלושת ילדיה.

הוצאת: כנרת זמורה דביר
תרגום: תום קלנר

ומה אני חשבתי עליו:

בשנים האחרונות הז'אנר הרומנטי האירוטי בצמיחה וזוכה לאהבה ואהדה, מביא קוראות וקוראים חדשים ופחות או יותר משתלט על השוק. בין הבעיות הלא מעטות שיש בנסיקת הז'אנר – הדברים הטובים הם נירמול הדיבור על מיניות ובפרט מיניות נשית והנאה נשית.

אז כמובן שהתעניינתי ב"רוצות".

מדובר באוסף של עדויות, וידויים וקצת חלומות מיניים של נשים – כולם עוסקים במיניות ושחרור נשי. כולם בעילום שם, פרט לכמה פרטים טכניים כמו גיל ומוצא. ישנם פרטים נוספים שניתן לדלות מתוך העדויות עצמן – שנמצאות על ספקטרום רחב של סוגי פנטזיות – בין אלו ה"רווחות" או המקובלות יותר, ועד לדברים נישתיים על גבול הביזאריים.

המכתבים מובאים בשלמותם, ללא הערות או הנהרות, וללא שיפוט, ומאפשרים הצצה לעושר של עולם הפנטזיות המיניות של סקאלה רחבה של נשים מכל הסוגים.

זו בהחלט הייתה קריאה מעניינת ומרתקת. כפי שציינתי קודם – יש ספקטרום רחב של פנטזיות. עריכת הספר מחלקת אותן לפי "נושאי על" שקושרים אותן אחת לשניה, מה שמאפשר לבחור לדלג על מקבץ במידה והנושא מרגיש יותר מדי.

באופן אישי, קראתי את המקבץ מכריכה לכריכה בלי לדלג. מצאתי שזה מעניין לראות כמה תמות חוזרות בין פנטזיות של נשים שונות שאין ביניהן שום קשר, לצד פנטזיות איזוטריות ודי יחידות במינן. ישנן כאלה שירדו לרמת פירוט, בעוד שאחרות נשארו בתחום האווירתי והתחושתי.

אבל כולן היו כנות עד להכאיב. חלון חד פעמי לנפש חשופה. לא את כולן היה לי פשוט לקרוא, חלקן אפילו גרמו לי להרגיש מעט אי-נוחות. זה היה תרגיל קצר באי-שיפוטיות, קבלת האחר ובפתיחת הראש לרעיונות ומציאות שונים משלי. 

אפשר ללמוד הרבה על עצמך וגם על מיניות באופן כללי מקריאת הספר, ואני חושבת שהקיום שלו נחוץ, במיוחד בעידן שבו הספרות הרומנטית  האירוטית פופולרית. זה טוב שיש זווית מהחיים האמיתיים.