ז'אנר: מותחן פסיכולוגי, פרוזה.
למי מתאים: חובבי מותחנים משפטיים ומי שאוהבים לחקור את דמות האישה בספרות.

על רגל אחת:

על מספרים לא מהימנים ועוד זוטות.

מתוך גב הספר:

כאשר ארבעה חברים עשירים ורבי-השפעה מורעלים במועדון הפרטי האקסקלוסיבי ביותר בלונדון, האשמה ברצח מוטלת על מלצרית צעירה. כעת, חייה הפרטיים וימי ילדותה נבחנים תחת זכוכית מגדלת, והאנשים הכי קרובים אליה מתחילים לפקפק בכל מה שהם יודעים עליה.

אבא שלה זוכר את תלמידת בית הספר המתוקה;

חבר הילדות שלה מתגעגע לטוב לבה;

המאהב שלה מתחרט על שהתאהב בה;

עורך הדין שלה מאמין שהיא מסתירה משהו;

העיתונאי משוכנע שהוא יודע בדיוק מה היא: רוצחת אכזרית!

חמישה גברים, חמישה סיפורים, אך האם הם מוכנים לשמוע את הסיפור שלה?מי את, קתרין קול? הוא מותחן קליידוסקופי מצמרר, המשלב דרמת בית משפט חכמה עם בחינה מטרידה של תהליך הפירוק האכזרי של אישה אחת על ידי הגברים שלכאורה מכירים אותה הכי טוב, ומה קורה כאשר היא מחליטה סוף-סוף להשמיע את קולה.

הוצאת: ידיעות ספרים, פן
תרגום: אילן פן

ומה אני חשבתי עליו:

בינתיים מדובר בספר היחיד שהצלחתי לסיים ב-2026 (להוציא ספרי ילדים). את אי ההספק שלי אפשר להאשים בכך שאני בקושי ישנה, שהקשב שלי לא כאן ולא שם, ובכך שחי לי פעוט על הידיים, והוא מאוד לא אוהב כשאני מתעסקת בדברים שהם לא הוא.

האמת, שדי מפתיע אפילו שהצלחתי לסיים את "מי את, קתרין קול?" בהתחשב בנסיבות.

קייטי – קתרין, קיט-קט, חתולה פראית, קייט הקטלנית או ק"ק. כל כך רואים אותה חמישה גברים שונים שלקחו חלק בחיים שלה – נעצרת בחשד לרצח ארבעה חברי מועדון אקסקלוסיבי בלונדון. המשפט שלה והעברה נחשפים דרך חמשת נקודות המבט הללו ויוצרות פסיפס שממנו הקורא צריך להרכיב את דמותה של קייטי ולשפוט אותה בעצמו – האם היא אשמה או לא?

עבור כל אחד מהגברים היא מסמלת משהו. היא סיפור, היא אמצעי, היא געגוע. אבל מי היא באמת, בלי תלות בהם?

נקודה חשובה והכרחית לזכות הספר היא העובדה שהוא נכתב ע"י אישה. 

הספר הזה הוא אמירה, ואם גבר היה כותב אותה, האמירה הזאת הייתה מסתפלת ומעלה אותו על מוקד מהר מאוד. בעצם העובדה שהוא נכתב ע"י אישה – מועברת הביקורת על כך שאף לא אחד מכל הגברים שמגוללים את סיפורה של קייטי, מתייחס אליה כאל אדם מלא ומורכב. כל אחד מהם מקטלג אותה בתור משהו אחד, ובכך נשאר עיוור לחלקים האחרים.

לא מדובר בציר זמן ליניארי. חלק מנקודות המבט מספרות את ההווה המשפטי, אחרות קופצות בזמן לנקודות ההתנגשות איתה, חוזרים אחורה ומתקדמים, ולנו נשאר להבין את הזמן והקורות בעצמנו. בכל אחת מנקודות המבט קייטי צבועה בצורך של המספר להכניס אותה לתבנית – תפקיד שעליה לגלם.

אני חושבת שהקליידוסקופ של דמותה של קייטי נעשה בצורה טובה, סוחפת ומעניינת. המטרה שלו היא להשאיר את השאלה – מי היא קתרין קול, ואיזה מן הגברים צודק ובמה?

קייט עצמה לא יכולה לדבר בעד עצמה ולטעון לחפותה או אשמתה – לא בנוגע לחקירה והמשפט, ולא בנוגע לתדמית שכל אחד מהגברים הצמיד לה. מהבחינה הזאת – בהחלט מדובר במותחן פסיכולוגי – המתח הוא מתחת לעור, בעיוותי החשיבה והשאלות שנקודות המבט מציעות. 

אבל הוא לא ספר מתח – מה שעבורי דווקא עבד לטובתו. אהבתי את השאלות והפיתולים. מדובר ברעיון מעניין שמבוצע טוב, ומשאיר טעם של עוד.