ז'אנר: פנטזיה אפית, נוער.
למי מתאים: חובבי ספרי פנטזיה מחממי לב, אפייה וספרי נוער.

על רגל אחת:

משמעות חדשה לגידול מחמצת.

מתוך גב הספר:

מונה אינה קוסמת רגילה.
היא לא יודעת לזמֵן סופות רעמים.
היא לא מדברת עם דרקונים.
במאפייה של דודתה, היא מסתפקת בלהלהיב לקוחות עם לחמים מדברים ואנשי ג'ינג'ר רוקדים. יש לה גם עיסת מחמצת בשם בּוב – וזה עלול להספיק כדי להציל עיר שלמה.

כשהיא מוצאת גופה על רצפת המאפייה – חייה השקטים והנעימים משתנים. רוצח מתגנב ברחובות העיר וצד בעלי קסם – ונראה שמונה הבאה בתור. ובזמן שהעיר שוקעת במצור ולפתע נותרת ללא קוסמים, מונה מוצאת את עצמה בחזית המאבק… עם בוב המחמצת, מערוך קסום אחד וקסם לחם שלא עבר אפייה מלאה.

מדריך הקוסמים לאפייה הגנתית הוא ספר פרוע, מצחיק ומעורר השראה על קוסמת לא שגרתית, שמגלה שגאונות יכולה לבוא עם קימוח יתר – ושהלב הוא הכלי הכי חזק בארון הכלים שלה.

ט' קינגפישר, שם העט של הסופרת עטורת הפרסים אורסולה ורנון, כותבת סיפורי פנטזיה אפלה, הרפתקאות מפתיעות ויצורים קסומים ומשונים. היא זכתה בפרסי הוגו, נבולה, לוקוס, מיתופואיק, דרגון, Cóyotl ועוד רבים אחרים – ובצדק.

הוצאת: מטר
תרגום: גילי בר-הלל סמו

ומה אני חשבתי עליו:

שמעתי לא מעט דיבורים על "מדריך הקוסמים לאפייה הגנתית" וגם על ט' קינגפישר – ספרים נוספים שלה אפילו נכנסו ל-TBR שלי. אבל החלטתי לשמור את הציפיות שלי על אש קטנה – רק רציתי ספר ליהנות בו. כמובן, העובדה שגילי בר-הלל סמו חתומה על התרגום בהחלט נתנו נקודות זכות לספר.

מונה, בת 14, שוליית אופה במאפייה של דודתה, והיא אוהבת כל רגע ורגע בקיום הזה. היא גם קוסמת – כזאת של בצק, אבל מבחינתה זה מידע שולי – שהופך לקצת פחות שולי כשהיא מואשמת ברצח הנערה המתה על רצפת המאפייה שלה.

החיים שלה קצת יוצאים ממסלולם כשהיא מנסה להוכיח את חפותה ועל הדרך גם לחשוף קנוניה ואולי להציל את העיר שלה מהשתלטות עוינת.

הכתיבה משובחת. הקול הפנימי של מונה עקבי, משעשע ושנון. בניית העולם שולית, אבל ברורה, וכך גם מערכת הקסם. נכון, מערכת הקסם היא "רכה", וככזאת החוקים שלה גמישים וזורמים כמו מים, ופחות חקוקים בסלע – אבל כך הם מאפשרים משחק רחב יותר בתוך המציאות. אחרי הכל, מדובר בספר נוער, ואין צורך במדריך חוקים וכללים של מערכת קסם במרבית ספרי הפנטזיה לנוער.

העלילה עצמה "קטנה". היא סובבת את מונה, העולם המיידי שלה ועיר-המדינה בה היא מתגוררת. אין פה בעיות עולמיות גדולות, וגם הפוליטיקה היא על קצה המזלג. הדגש הוא על הנחישות של מונה כדמות, על התפקיד שהיא נאלצת לקבל על עצמה מכורח הנסיבות ועל הרצון שלה להגן על מה שמוכר וידוע לה.

בזכות הכתיבה השנונה והמדויקת, קינגפישר מצליחה לגעת בנושאים לא פושטים של אובדן, שחיתות, אי לקיחת אחריות ורגשות נטישה כאלו ואחרים.

העולם הזה פגום מטבעו – אחרת איזו סיבה הייתה לנערה בת 14 לשנס את מותניה ולתקן את העוולות של המבוגרים סביבה? מונה עצמה אפילו מציינת את זה לא פעם, וליבי יצא אליה (גם אם זה לפרקים גרם לה להיות פחות "ילדה", וקצת בוגרת משנותיה).

נהניתי מהקריאה, שהייתה מהירה והפיגה לי את השיממון של היום-יום, בזכות דמויות משנה מקסימות כמו בוב המחמצת, ואיש הג'ינג'ברד הנאמן. אזהרת המסע היחידה שלי?

צואה.