ז'אנר: פנטזיה אפית לנוער בוגר, רומנטזי.
למי מתאים: מי שמחפשים YA של "פעם" (נגיד לפני 15 שנים?).

על רגל אחת:

אמנם היה אפשר לפתור הרבה דברים בשיחה אחת פשוטה, אבל מי אנחנו שנשפוט?

מתוך גב הספר:

אז תיאחזי בי,” הוא אמר, “תני לי להראות לך את הכוכבים.”

גֵ׳ייס התכונן כל חייו ליום שבו יירש את מקומו של אביו, ראש משפחת פורעי חוק ששולטת בממלכת בֶּלֶנְגֶ׳ר ומטילה את אימתה גם על הממלכות השכנות. אבל כשהאב מת וג׳ייס הופך לשליט החדש, הוא מגלה שמלכה צעירה אחת לא נכנעת למרותו. כאשר מגיעות אל המלכה ידיעות על הפרות סדר במושבות הגובלות עם ממלכת בלנג׳ר, היא שולחת את קאזי, הגנבת האגדית, לבדוק את הדברים, ומעוררת את זעמו של השליט הצעיר.

קאזי לא מתכוונת לתת לג׳ייס לפגוע במשימה שלה, ולא חוששת מעימות איתו, אבל כשהיא מגיעה למושבות, היא מגלה שהוא מסעיר את רוחה ואת דמה בדרכים שלא ציפתה. בעוד קאזי וג׳ייס ממשיכים במשחק החתול והעכבר שלהם, אויב משותף מאיים על היבשת כולה, והשניים מבינים שיהיה עליהם לשתף פעולה בקרב שעלול לעלות להם בחייהם ובלבבותיהם.

מרי א' פירסון היא סופרת פנטזיה אמריקנית מוערכת. צמד ספרי ריקוד הגנבים שכתבה התקבלו בהתלהבות רבה בידי קוראים ומבקרים. הספרים תורגמו לשפות רבות, היו לרבי־מכר, וכבשו את הטיקטוק בסערה.

הוצאת: מודן
תרגום: ענבל שגיב-נקדימון

ומה אני חשבתי עליו:

בתקופת חיים קודמת, עקבתי אחרי בלוגרית ספרים אמריקאית ואספתי המלצות. הצמד של "ריקוד הגנבים" היה אחת מההמלצות האלה, והבטחתי לעצמי שמתישהו יהיה לי כוח לקרוא – אפילו שאין תרגום. קריאת YA היא קריאה מהירה וקלה עבורי גם לא בעברית.

מאז הרשומה העלתה אבק וירטואלי בנבכי הגודרידס ושכחתי מקיומה. עד שמודן הכריזו על התרגום, ושמחתי לגלות שהיי! עוד ספר מהרשימות הכפולות שלי יוכל לעבור מדף.

קאזי היא חיילת במשמר המלכה (שהיא לחלוטין מגאפין), שנשלחה לחשוף שחיתויות באיזו עיר נידחת שמסרבת להצטרף אל זרם הממלכות החדשות וההסכמים החדשים שנחתמו לפני העלילה.

ג'ייס קיבל על עצמו במפתיע את הנהגת העיר הנידחת, ויחד איתה גם את מטלת השמירה על המשפחה, המסורת והסודות.

כיאה לספר YA ראוי לשמו, הגיבורים הראשיים נפגשים, מתחככים ומחליטים שעדיף לכל אחד בפינה שלו, למען ישארו לצד השני גפיים, וזאת למרות העניין שהם מציתים האחד בשניה. ברור להם שהם משני צדי המתרס, ושהאינטרסים שלהם מנוגדים. בערך.

הם נאלצים לעבוד ביחד על הדברים שהם כן מסכימים עליהם, לשמור על הסודות שלהם אחת מפני השני, ולעסוק בהכחשות נמרצות כלפי הרגשות שהם בוודאות לא מפתחים אחד לשניה.

לספר יש אווירה של ספרי ה-YA מלפני משהו כמו 15 שנים, מה שככל הנראה גרם לי באופן אישי להעלים עין מדברים שבכל סיטואציה אחרת היו מקפיצים אותי. הנוסטלגיה נתנה את הטון, ובאופן כללי החוויה שלי הייתה חיובית מהספר. כי מי בעצם לא רוצה לחזור קצת לשנות הנעורים ולהתרפק על תכנים שמזכירים לנו איך הרגשנו אז?

מדובר בספר פנטזיה, ואכן העולם שלו עשיר. מאוד. אבל הבנייה שלו לא מקבלת את מירב הפוקוס, אלא מערכת היחסים בין הדמויות הראשיות. ההשערה שלי היא שזה ככה מאחר והספר הזה הוא הראשון בצמד, והצמד הזה הוא ספין-אוף לטרילוגיה אחרת שמתרחשת באותו עולם ומקדימה מעט את עלילות "ריקוד הגנבים".

האם זה פוגם בקריאה ברמה בלתי נסלחת? לא. אפשר להבין מספיק את הפוליטיקות והמפה הגיאוגרפית, את יחסי הכוחות ואת השלכות המלחמה שהתרחשה. האם אפשר היה להרחיב יותר? כמובן, אבל זו תופעה שנפוצה בלא מעט "עבודות צד" – הכותב או הכותבת מניחים שאין צורך לבנות מחדש את העולם ולהנהיר דברים, מאחר והקהל שלהם הגיע מתוך העולם. זה תמיד אתגר כשניגשים לכתוב עולם מסועף.

כיאה לפורמט – הדמויות פשוט להתאהב בהן. זו המטרה שלהן. הן פגומות בדיוק במקומות הנכונים כדי להוציא מהקוראים קריאות "אווו, סמול בייבי" ומרגיזות בדיוק ברמה שתגרום להיאנח אבל לא לרצות לזרוק את הספר על הקיר הקרוב (וקרו דברים מעולם. בלה סוואן, אני מסתכלת עלייך).

התוצאה היא שלמרות שהיו לי תלונות, ולמרות שלא הכל התיישב לי בציפיות הבלתי-אפשריות שלי, מצאתי את עצמי שקועה עמוק עד הצוואר בספר ובעלילה, וגם אחרי שהוא נגמר המשכתי עוד להריץ את ג'ייס וקאזי בראש.

אני מאמינה שהספר הזה יכנס לרשימת "ספרים לצאת איתם ממחסום קריאה" – כי הוא מרגיש עבורי כמו שיבה הביתה.

ספרים נוספים בסדרה