ז'אנר: פנטזיה אפית, נוער בוגר.
למי מתאים: מי שמחפשים פנטזיה טובה, עם בניית עולם משובחת ודמויות להתאהב בהן.

על רגל אחת:

ילדה שגודלה ע"י כנימות ספרים וילד שגודל ע"י שיקוץ. כי למה לא.

מתוך גב הספר:

כל המכשפים מרושעים. אליזבת ידעה זאת כל חייה. היא גדלה באחת מהספריות הגדולות של ממלכת אוסטרמיר אחרי שנמצאה על סף דלתה כתינוקת. ילדותה עברה עליה בין כלי קסם – ספרי כשפים שלוחשים על מדפים ונעים באי־שקט תחת שרשראות ברזל שכובלות אותם למקומם. אם יתגרו בהם ויעוררו אותם, הם יהפכו למפלצות מעוררות אימה עשויות דיו ועור. אליזבת מקווה שבבוא היום היא תהיה פַּקָחית המופקדת על הגנת הממלכה מפני כוחם.

כאשר מתקפה זדונית משחררת את ספר הכישוף המסוכן ביותר בספרייה, אליזבת מוצאת את עצמה מואשמת בפשע ונעקרת מביתה כדי לעמוד לדין. אין לה למי לפנות מלבד ליריבה המר, המכשף נתניאל תורן, ומשרתו הדמוני והמסתורי. במהרה היא נשאבת לקנוניה אפלה בת מאות שנים, המאיימת לא רק על הספריות הגדולות – אלא על העולם כולו.

כשהברית בינה לבין נתניאל מתחזקת, אליזבת מתחילה לפקפק בכל מה שלימדו אותה – על קוסמים, על הספריות שהיא כה אוהבת, ואפילו על עצמה. כי לאליזבת יש כוח שלא שיערה מעולם, ועתיד שאפילו לא העזה לדמיין.

הוצאת: מטר, אגם
תרגום: כנרת היגינס-דוידי

ומה אני חשבתי עליו:

בניסיון (קצת נואש) להשיג את ההפצות הקרובות ולהשלים את את ההתחייבויות הקודמות שלי, נתתי לחצי שלי לבחור את הספר הבא שלי, מבין שניים. הוא העיף חצי מבט על השמות ואמר "זה" ובאותה נשימה "אוי זה ארוך", ובכך סיכם את כל פחדיי. כי כזאת אני – האורך כן משנה.

אליזבת סקריבנר גדלה בין ספריי הכשפים של אחת הספריות הגדולות בממלכה, וחלומה הגדול ביותר הוא להיות מפקחת – קו ההגנה והגישור בין ספרי הכשפים הגחמניים למכשפים הלא צפויים בעצמם. לילה אחד עולמה מתהפך על צירו, כשהיא העדה היחידה למתקפה בספרייה, ומואשמת בבגידה.

היא יוצאת אל מחוץ לגבולות הספריה ומגלה שהעולם קצת גדול יותר ממה שהיא חשבה, שהוא לא תמיד טוב אבל גם לא תמיד רע, ושלא כל מה שלימדו אותה נכון.

קטע שיש לי עם ספרים שיש עליהם הייפ – אני מפחדת להתחיל אותם. "כישוף בין הקוצים" קיבל שבחים מפי הסביבה הקרובה אלי – אז כמובן שהתעורר בי החשש שהציפיות שלי לא יקבלו מענה. האורך שלו, והעובדה שגם ככה יש לי בעיה להתחיל, גרמו לכך שמצאתי סיבות לדחות את תורו.

בסופו של דבר, אולי זה לטובה. ספר צריך את הזמן הנכון לו, את הפניות המוחית ואת תשומת הלב המלאה. "כישוף בין הקוצים" היה צריך שאגיע אליו בזמן הנכון כדי להתרווח ולשקוע לתוך העולם, ומערכת הקסם.

העלילה עוקבת בעיקרה אחרי אליזבת והמסע שלה מחוץ לספרייה ואל העולם הגדול, שם היא לומדת על מי היא יכולה ולא יכולה לסמוך, בזמן שהיא מנסה לחבר את חתיכות הפאזל ולהבין מי עומד מאחורי המתקפה על הספרייה. יחד עם זאת, קו עלילה מאוד נוכח עוקב אחרי מערכת היחסים הנרקמת בין אליזבת לנתניאל תורן, המגיסטר, ויחד עם המשרת האישי שלו, סיילאס.

במקור, להבנתי לפחות, שם הספר הוא מעין משחק מילים על שם המשפחה של נתניאל, וגם עלילת הספר מתרכזת לא מעט במורשת המשפחתית של בית תורן ובכוחות הכישוף השנויים במחלוקת שלהם. קצת חבל שזה אבד בתרגום, אבל מעבר לכך התרגום עצמו של הספר ברמה מאוד גבוהה. הפרוזה יפהפיה, ציורית ולירית לעיתים, ועדיין מצליחה להישאר קריאה.

אהבתי את בניית העולם ומערכת הקסם, שהיו מספיק פשוטות להבנה ומספיק קסומות כדי להניע את העלילה ולשמור על החוקיות הנדרשת, ויחד עם זאת לא לאפשר פתרונות "נוחים" מדי. באופן כללי, ההרגשה היא שהושקעה המון מחשבה וסיבתיות בין כל פעולה לפעולה, והתלונות היחידות שיש לי הן מאחר ואני עצמי קוראת מאוד ביקורתית – וגם, הצלחתי למצוא רק שני דברים בלבד לטעמי הצריכו עוד ליטוש.  הייתי כמובן מאוד נוחה לסלוח על כל זה, כי מערכות היחסים ובניית הדמויות שבו אותי.

אני אוהבת נבלים שכתובים טוב, אני אוהבת דמויות אפורות ומתוסבכות ואני אוהבת שהן נשארות נאמנות לעצמן. כל אלו נכונים לגבי הדמויות ב"כישוף בין הקוצים". 

ומילה על הסוף? הוא סגור, והוא גם פתוח. זו שאלה מאוד טובה לדון בה, מדוע רוג'רסון בחרה לסיים את הספר בצורה הזו, ובלי לתכנן לו המשך רשמי. אני בטוחה שתרבות הפאנפיקים חוגגת.

רגישויות, טריגרים וכיף: רצח, אובדן, אלימות גרפית, מיזוגניה ושוביניזם, קצת אזכורים להתעללות.