ז'אנר: פנטזיה אורבנית, נוער בוגר, אגדות.
למי מתאים: חובבי אגדות המלך ארתור ופנטזיה בניחוח אפל.

על רגל אחת:

זהב פוגש את תיכון אוואלון, ומי ידע שבכלל הזדקקנו לקרוסאובר הזה?

מתוך גב הספר:

טמסין לארק נולדה בלי שמץ של כוחות קסם. היא אינה יכולה להתחרות במכשפות ובמְרוקנים המאכלסים את עולם הקסם התחתון של בוסטון. אבל כשהאפוטרופוס שלה נעלם במפתיע ונוטש אותה ואת אחיה הצעיר קייבל כילדים חסרי אונים אין לה ברירה אלא להצטרף לבעלי הקסם במרדף אכזרי אחר חפצים ומזכרות עתיקים וקסומים.

עשר שנים מאוחר יותר מגיעה לאוזניה של טמסין שמועה על טבעת קסם עוצמתית שמוזכרת באגדות המלך ארתור. עימות עם אמריס, יריבה הצעיר, העשיר והיהיר של טמסין, מצית בה את התקווה שהטבעת תוכל לשחרר את קייבל מקללה שמאיימת על שניהם.

אבל כשהשמועה על הטבעת מתפשטת מְרוקנים רבים מוכנים להרוג כדי להשיג אותה. אמריס הוא האדם האחרון שטמסין הייתה בוחרת לשתף איתו פעולה, אך היא זקוקה לכל עזרה שתוכל להשיג כדי לגבור על יריביה במרוץ.

הוצאת: עם עובד

תרגום: עפרה אביגד

ומה אני חשבתי עליו:

באופן מאוד לא ברור, יש לי קצת אישיוז עם התחייבויות מחויבויות. בעיקר כשמדובר בספרים עבי כרס. נכון, אני אוהבת לקרוא, וקצב הקריאה שלי סביר בהחלט (במיוחד כשיש לי זמן). ספר בעל 400 ויותר עמודים לא אמור לעורר בי פחד – אבל לצערי זה בדיוק מה שקורה.

לכן קצת הופתעתי מעצמי, כשבחרתי להתחיל את "כסף בעצמות" אחרי שנטשתי קריאה בספר אחר.

טמסין לארק רק רוצה להרגיש שייכת. זו משימה לא פשוטה כשהיא ואחיה מכורך הנסיבות הם הדבר הכי מוזר שקיים, גם בתוך גילדת היידוענים של עולם הקסם התחתון בבוסטון. היא רגילה להילחם על המקום שלה, על העבודה שלה, על היכולות שלה. היא רגילה לכך שהיא צריכה להוכיח את הערך שלה בכל צעד ושעל, בתור מי שנולדה ללא ראיית נסתרות וללא כוחות קסם משל עצמה. בנחישות ועקשנות של גיבורת YA, טמסין ממרפקת את דרכה בעולם שהיא חלק ממנו בעל כורחה, מצורך להגן על אחיה.

כשמגיעה הזדמנות להתחקות אחר שריד קסם שמבטיח גדולות ונצורות, היא כמובן קופצת על המציאה. הבעיה היא שגם אמריס דאי – היורש הטחון, כפי שהיא מכנה אותו – קפץ על אותה מציאה. בלית ברירה, הם מאחדים כוחות ויוצאים למסע שיסודותיו נטועים באגדות ופולקלור נשכחים.

איך בכלל מתחילים לדבר על הספר הזה? אולי עם מגוון השמות האומללים למדי שבראקן בחרה לדמויות השונות בספר, שכל אחד ואחד מהם הוא איסטר אג ורפרנס חבוי. מחוות אהבה לספרות הספקולטיבית, לאגדות ולפולקלור.

בראקן עשתה את המחקר שלה, והצליחה לייצר סיפור שמהלך צמוד לאגדות המלך ארתור, אבל עדיין נשאר נאמן לעצמו. הטיפול ביבשת אוואלון, מות ארתור, ואפילו מורגנה לה פיי גרמו לי להיאנח בהקלה. מאוד קל ליפול לתוך הרומנטיזציה של אגדות, אבל בראקן נשארה נאמנה גם לדברים הכביכול פחות יפים, ואפילו הצליחה לעשות את זה בלי שהאינקלוסיביות הרביצה לי בראש.

הדמויות נשארות נאמנות לעצמן, ומעבר לכך – הרגישו אמיתיות. מערכות היחסים נבנו בצורה איטית ומשכנעת. לרגע לא הרגשתי כאילו הדברים מתרחשים בין הדמויות רק "כי העלילה צריכה". והדמויות לגמרי מחזיקות את הספר.

העלילה עצמה סבוכה, אפלולית וכואבת. נמסר המון מידע, לא תמיד מראש, אבל מספיק כדי להתחיל ולהרכיב פזל ולשאול שאלות. בראקן שתלה חשדות, ודאגה להתייחס כמעט לכולם, ועל הדרך לשתול רמזים קטנטנים, שגרמנו לי להתעכב רגע, אבל להבין לעומק רק בדיעבד.

בתור מי שהמוח שלה עוד רגע מעלה עשן בכל אספקט בחיים מרוב חשיבה, אני מתמוגגת כשספר מצליח לגרום לי להיות מופתעת ומרותקת. 

"כסף בעצמות" מקיים את ההבטחה שלו. הוא פנטזיה לנוער בוגר שלא נשענת על מערכת יחסים רומנטית, אלא על עלילה, עולם ורקע. הוא תעלומה שיש לפצח, והוא עושה את מה שעשה "זהב".

אז מתי אמרנו הספר הבא?

טריגרים ודברים כייפים נוספים: יתמות, אובדן, הורות בעייתית על גווניה, אלימות, מוות, רצח והמון דם.