ז'אנר: רומנטי עם נגיעות של מציאות רבודה.
למי מתאים: חובבי סיפורים רומנטים עם מעט ספייס, וסופים טובים.
על רגל אחת:
יש מתכוני מרגריטה בסוף – הברקת המאה.
מתוך גב הספר:
אישה צעירה, המנסה לרפא את ליבה השבור בעזרת כישוף שימחק את האקס שלה מעברה, מתעוררת במציאות חלופית שבה איבדה יותר ממה שהתכוונה.
כשבן הזוג של ג'מה נוטש אותה, היא מגיבה כמו כל בחורה הגיונית בת עשרים ושמונה – היא משתכרת עם אחותה, עם דודתה המטורללת, ועם דקס, החבר הטוב ביותר שלה.
אחרי מרגריטה אחת יותר מדי, הם מחליטים לערוך טקס של ׳טיהור אהבה׳ שימחק לג'מה את האקס מהזיכרון. הם ממלאים בדייקנות אחר ההוראות בספר העתיק, כולל נשיקה אפלטונית מדקס שתחתום את הכישוף. כשג'מה מתעוררת, היא מבינה שהלחש המטופש עבד. היא אכן מעולם לא יצאה עם האקס, אבל גם כל חייה השתבשו, והכי גרוע – לדקס אין שמץ של מושג מי היא.
כדי לבטל את הכישוף ולחזור לחייה הקודמים, ג'מה צריכה לשכנע את החבר הכי טוב שלה – שכעת הוא זר גמור – לנשק אותה. אבל בזמן שהיא שוקלת את צעדיה, היא מתאהבת בו. עד מהרה ג'מה מתחילה לתהות אם היא בכלל רוצה לחזור לחייה הקודמים, כי מה אם דקס הוא האחד?
כישוף של אהבה הוא ספר הביכורים של קייט רוב, שיצאה עם הרבה צפרדעים ומעט נסיכים, כולם סיפקו לה קרקע פורייה לקומדיות רומנטיות מוזרות ונפלאות. היא מבלה את זמנה הפנוי בהעמדת פנים שהיא לא אימא שרופה על הוקי. היא ממלמלת ״זאת הייתה עברה״ בזמן שהיא לוגמת יין שהיא מסתירה בכוס הקפה שלה, לובשת רוב הזמן מכנסיים קצרים אך חולמת על היום שבו תנעל שוב נעלי עקב.
תרגום: נעמי גליק-עוזרד
הוצאת: מלודי
ומה אני חשבתי עליו:
יש לי חיבה לא קטנה למכשפות, אז מן הסתם שכותרת הספר קנתה אותי. כישופים? אני בפנים. בשנה האחרונה "נפלתי" על כמה רומנים רומנטיים מתוקים ושזורים בקסם שבמרכזת ניצבת מכשפה. כנראה שחשבתי שגם הפעם זה יהיה הסיפור, אבל נוכחתי לגלות שדווקא לא.
"כישוף של אהבה" הוא רומן רומנטי קליל ומתוק על יקומים מקבילים, בחירות, אלכוהול, סוכר וניחוח קליל של קסם. אבל הוא לחלוטין נטוע במציאות.
ג'מה וויילד אוהבת ללכת על בטוח. היא אוהבת כשהחיים שלה מסודרים וצפויים, והיא אוהבת לדעת את התוצאות של כל דבר. זאת הסיבה שהיא לא מוכנה לראות "הרווק" לפני שאחותה הגדולה מסיימת לראות את הפרק ומעדכנת אותה בתוצאות.
זו גם הסיבה שכשהחבר שלה מזה ארבע שנים, סטיוארט, מחליט לשים סוף למערכת היחסים ביניהם, ג'מה קצת הולכת לאיבוד.
אחרי לילה של המון בחירות מפוקפות (ביניהן עודף מרגריטות, ביצוע כישוף שימחק את סיוארט מחייה, ואף שידולו של דקס, החבר הכי טוב שלה בארבעת השנים האחרונות, לנשק אותה), ג'מה מתעוררת במיטה זרה למציאות שונה, ומגלה שאמנם חלום אחד שלה איכשהו קרם עור וגידים, אבל באותה נשימה – נוכחותו של דקס נמחקה מחייה.
ג'מה מבינה שהיא לא מוכנה לחיות חיים שדקס לא חלק מהם, והיא במסע לתקן עוולות, שבו היא מעזה לצאת קצת מאזור הנוחות שלה ואפילו מוכנה להסתכן בלא ידוע.
אני חושבת שאני מחבבת את ג'מה בתור דמות ראשית ומספרת, וזאת למרות רטיות הסוס שהיא התעקשה לשים על עצמה רוב הזמן. רוב הצליחה לכתוב דמות, שלמרות שהיא מאוד מרוכזת בעצמה, עדיין מלאת חמלה ואמפתיה לסובבים אותה. למרות הרגלים רעים ופחדים, ג'מה באמת ובתמים אוהבת את האנשים שמקיפים אותה, ובאמת אכפת לה. אף אחד לא מושלם, וג'מה מצליחה להיות דמות אנושית עם פגמים שעדיין אפשר להתחבר אליה ולהבין אותה.
כיאה לרומנים רומנטיים שמתמקדים במסע האהבה של זוג ספציפי, אין יותר מדי עלילות משנה. למרות זאת, יש הרגשה מאוד מבוססת שהדמויות מסביב לא משמשות רק לרקע, אלא הן בעלות עומקים וסיפורים משל עצמן. אפילו התאכזבתי מעט כשלא הייתה התעסקות בדודה ליבי והעובדה שהיא הייתה הדמות הכי צ'יל שיש בכל פעם שג'מה דיברה על המסע שלה בין יקומים.
בסופו של דבר, מדובר בספר שהמטרה שלו היא לגרום לתחושה טובה – ובזה הוא מצליח.
השאר תגובה