ז'אנר: עיון, ביוגרפיה לנוער.
למי מתאים: לספיווטיז באשר הם.

על רגל אחת:

אני די בטוחה שכתבה את הספר סטודנטית סוויפטית שרק חיפשה תירוץ לעשות תזה על טיילור.

מתוך גב הספר:

שיריה של טיילור סוויפט עוברים בין מרחבים רבים, מחדר השינה שלה כנערה באלבום הבכורה, דרך העיירה הקטנה והגשומה ב-Fearless ועד בית הקברות בחצות הלילה ב-evermore.

סיפור חייה של טיילור מסופר בספר זה דרך מסע כתיבת השירים שלה, שממחיש איך גאונותה בכתיבת מילים ובשתילת רמזים סמויים פיתחה את המוזיקה שלה ליקום שלם שהסוויפטיז יכולות ויכולים לחקור לנצח. הספר מתחקה אחר ההשפעות המוזיקליות והחוויות האישיות שעזרו להפוך את טיילור למאסטרמיינד ולאייקון בינלאומי, וחוגג את הכישרון הבלתי ניתן לחיקוי של כותבת השירים, הזמרת ואוהבת החתולים הגדולה ביותר בעולם.

דרך הנושאים המזוהים עם טיילור, כמו התבגרות נשית, שיברון לב וחברויות, נבין כיצד פיתחה את כישרונה והתמקצעה ביכולות הביטוי המילוליות והמוזיקליות שלה. סקירה מעמיקה של סיבובי ההופעות פורצי הדרך שלה, של קהל המעריצות והמעריצים הנאמן לנצח, ושל העֶמדה חסרת הפחד של טיילור כאשת עסקים, הופכת את הספר לקריאת חובה עבור סוויפטיז מהעולם כולו.

הוצאת: כנרת זמורה דביר
תרגום: רנה ורבין

ומה אני חשבתי עליו:

טיילור סוויפט היא דמות ציבורית ותופעה, וככזאת מאוד טבעי שחוקרי תרבות, מעריצים וחוקרים מטעם עצמם יחליטו לכתוב עליה ביוגרפיות ומדריכים רשמיים יותר ופחות. "היקום של טיילור" הוא דוגמה מאוד מדויקת למדריך לא רשמי שנכתב מתוך המון אהבה והערכה לקריירה הענפה של טיילור סוויפט.

הוא מחולק ל-10 פרקים שכל אחד מהם מוקדש לכל אלבום (TTPD לא נכנס לספר הזה), ולאחריהם עוד 3 פרקי הרחבה, כמעין הומאז' למספר 13 ולחשיבותו ביקום של טיילור.

האמינאהו-פוקס ערכה תחקיר מאוד מעמיק על חייה והשפעות על האלבומים של טיילור. המחקר הזה מסוכם בפרקים הנ"ל יחד עם מעט מהפרשנות האישית שלה. בין המילים והניסוחים מאוד קל להבחין בעובדה שהיא לא מנסה להיות צופה אובייקטיבית מהצד – היא מעריצה ומתגאה בכך. קל מאוד להבחין באלבומים האהובים עליה מאותה הסיבה. הפרק הארוך ביותר בספר מוקדש לאלבום הסטודיו השלישי של סוויפט – Speak Now, ואליו מתייחסת הכותבת בתור "מופתי" לפחות 6 פעמים בתוך הפרק.

בין סימוכים רשמיים מתוך ראיונות וכתבות, מתבלת הכותבת גם בניתוחים פסיכולוגיים אישיים משלה, אותם היא מרחיבה גם בספוטלייט על שירים מסויימים מתוך כל אלבום ואלבום. התחושה היא קצת כמו לקרוא סקירה מאוד ארוכה – רק שהיא על האלבומים והשירים של טיילור ולא על ספר מסוים. מדובר פה בחוויה מאוד אישית של הסופרת, אותה היא מציגה בהתלהבות ואהבה, אבל גם ברמה לא לגמרי עקבית.

אחת לכמה פרקים ישנה "אתנחתא" בצורת רשימות שנראות כאילו נלקחו ישירות מהיומנים האישיים של הסופרת, בהם היא מחלקת את מגוון השירים של טיילור לאורך השנים לנושאים מרכזיים או תמות, תיעוד ציטוטים אהובים, סיפורים על החתולים של טיילור ועוד. 

למרות שאלו הפוגות מאוד חמודות, הן לא לגמרי שומרות על הקו האחיד של הספר ובאופן אישי לא מצאתי שהן תרמו יותר מדי. אולי בעצם חוץ מהעובדה שהן מעוצבות בצורה מאוד מוצלחת.

הספר רווי איורים ברוח האלבום והתקופה הרלוונטית לכל פרק, ובכללי אני רוצה לציין לטובה את מלאכת העיצוב והעימוד שלו.

בשורה התחתונה מדובר בספר שהוא מרצ' טיילורי מאוד מושקע, ובהחלט יכול לתת חומר למחשבה ולהעמקה כשמאזינים לשירים של טיילור.

אם ציפיתם למצוא בספר חומר רכילותי – צפויה לכם אכזבה. הספר עוסק בקריירה המוזיקלית של טיילור, בהישגים שלה, בתדמית הציבורית וניתוחי מילות השירים השונים. הוא מציג את טיילור ככל הנראה כפי שהיא גם רוצה היום שיציגו אותה – אישה עם קריירה טובה ומוצלחת שהרימה אימפריה בשתי ידיים ועמלה עליה קשה – והיא לא מתכוונת להתנצל על כך, או להתבייש.

אז אם ברצונכם לחגוג את טיילור ואת השירים שלה – הספר הזה בשבילכם.