ז'אנר: קומיקס, נובלה גרפית, ריטל, מיתולוגיה יוונית.
למי מתאים: חובבי אדפטציות מודרניות למיתולוגיות, סיפורי אהבה ותככים.

על רגל אחת:

"אני עלמה, ובמצוקה, ואסתדר לבד. יום טוב לך".

מתוך גב הספר:

רכילות שערורייתית, מסיבות פרועות, אהבה אסורה…

מה עושים האלים עם רדת החשכה?

פרספונה, אלת האביב הצעירה, חיכתה שנים לרגע שבו תגיע לאולימפוס התוסס והזוהר. עד מהרה היא מגלה שחייה המוגנים בעולם בני התמותה, תחת השגחתה הצמודה מדי של אימה דמטר, לא הכינו אותה לעולם האלים. כאשר ארטמיס השותפה שלה לדירה לוקחת אותה למסיבה, פרספונה הופכת מייד למרכז תשומת הלב. האדס, שליט עולם המתים המסתורי, לא יכול להתעלם מהיפהפייה החדשה שהופיעה משום מקום, וגם האלה התמימה נשבית בקסמיו. אבל באולימפוס שולטות פוליטיקה ומערכות יחסים סבוכות, ופרספונה לומדת על בשרה שבעולם האלים, אהבה עשויה להיות תחביב מסוכן.

רייצ'ל סמית היא אמנית קומיקס עטורת פרסים וחוקרת פולקלור מניו זילנד. את סדרת סודות האולימפוס יצרה תחילה כקומיקס רשת, שנהנה מהצלחה בינלאומית יוצאת דופן, עם כ-5 מיליון קוראים אונליין. ספרי סודות האולימפוס היו לרבי-מכר מייד עם צאתם לאור, וזכו בשישה פרסי קומיקס מרכזיים, ובהם שני פרסי אייזנר.

הוצאת: כתר
תרגום: ארז אשרוב

ומה אני חשבתי עליו:

מגיל מאוד צעיר אני קצת אובססיבית למיתולוגיות. זה התחיל כמובן מהיוונית, כי היא כנראה הכי פופולרית, וגם בזכות העובדה שאח שלי סירב לצרוך כל תוכן אחר שלא סובב את הרקולס במשך מספר שנים לא מבוטל. במשך השנים אהבה שלי לפולקלור, מיתולוגיות ואגדות התרחבה גם למקורות תיאולוגים ומה לא, אבל הבסיס היה ונשאר ביוון העתיקה.

מאז אני עוקבת די באדיקות אחרי עיבודים וריטל של מיתולוגיות (קצת פספסתי עם פרסי ג'קסון, אבל אח שלי דאג להשאיר אותי מעודכנת בכל התפתחות בפרנצ'ייז), וכששמעתי שעומדים לתרגם קומיקס שעוסק בסיפורי האולימפוס, קפצתי על ההזדמנות.

"סודות האולימפוס" הוא אדפטציה מודרנית, בה האולימפוס היא עיר והממלכות השונות בה הן שכונות ופרברים. למעשה, האלים מהווים את האליטה של האוכלוסייה. באופן מאוד "אחת שיודעת" מצד הקומיקס, הוא מתמקד במסיבות, פוליטיקה פנימית ותככים, וכמובן שהפוקוס מתמקד ישר על הבשר החדש – פרספונה, אלת האביב, שיוצאת אל החברה של האולימפוס בפעם הראשונה בחייה.

אז כמו שאמרתי בהתחלה – זו מיתולוגיה, מאוד קשה לאכזב אותי. העיבוד של הסיפור בתור קומיקס מאפשר לקורא להיות מאוד אקטיבי בתוך הסיפור. סיפורי האולימפוס, כמו גם האופי של האלים, נשזרים בתוך העלילה ובתוך סיפורי הצד, מקבלים אדפטציה שמתאימה לעידן מודרני, אבל עדיין מאוד נאמנה למקור.

אלו לא סיפורי ילדים, כמו מקורן של רוב האגדות. יש אזהרה על הכריכה שמומלץ לקרוא מעל גיל 15, ואני מחזקת – גם בלי העיבוד המודרני, מדובר בתכנים לא קלים, ואפילו שהם עוברים בצורה "קלילה" יחסית דרך המדיום המצוייר, עדיין מדובר בתכנים בוגרים וקשים לעיכול.

אני כמובן יכולה להרחיב את התזה שלי, על כך שקומיקס מעולם לא היה נחלת הילדים והנוער והוא לגיטימי לחלוטין לקריאה בוגרת גם. במקום זה, פשוט אשלח אתכם לשפוט בעצמכם את "סודות האולימפוס". הוא נאמן למקור ועדיין חדש ועדכני בצורה מעוררת השראה, מה גם שהאיורים פשוט נעימים לעין, מלאי תנועה, כוונה וחיים.

לא יכולה לחכות כבר לכרך הבא, ולשאר הסיפורים שיקבלו במה בו, תוך כדי סיפור המסגרת של האדס ופרספונה.