ז'אנר: קומיקס, נובלה גרפית.
למי מתאים: מילניאלז חובבי רומנים גרפים ומי שאהבו את מראה שחורה.

על רגל אחת:

התשובה הישראלית להוטל קליפורניה.

מתוך גב הספר:

נובלה גרפית מדע בדיונית מקומית.

נמרוד מתעורר במלון מסתורי, ומגלה שהוא תקוע בתוך קורס מיינדפולנס.

אי אפשר לברוח או להסתתר. 

בחוץ יש ים גוסס, ורובוטים חוסמים את היציאה.

בפנים צריך לשבת בגב זקוף ולהתרכז באוויר החם שנכנס ויוצא מהנחיריים.

צריך להתגבר על החרדות, וללמוד לקבל לסלוח. 

צריך לחזור לעבודה.

הוצאה עצמית.

ומה אני חשבתי עליו:

היה קצת מירוץ אחרי הספר הזה. לא שלי, אני פשוט רכבתי על המומנטום ונדחפתי שניה לפני קו הסיום ואיכשהו יצא שקראתי – עותק לא שלי – לפני הבעלים שלו.

אז מה זה בעצם "המלון הטכנולוגי לבריאות הנפש בים המלח", ולמה נאלצנו לרדוף אחרי המלאי שלו, לפספס 

הזדמנות לרכוש אותו בעולמות ולבסוף לבכות לחבר'ה באגם הגווע שידאגו לחידוש מלאי?

מדובר ברומן גרפי מקומי, ונקודת המכירה המוצלחת בו היא העובדה שהוא מתרחש בים המלח. כן, מדבר זה תרפיוטי, ויפה ולא תצליחו לשכנע אותי אחרת. כנראה שגם לא את שפירא, שכן שם הוא בחר למקם את המלון הרפואי שלו. 

נקודת המכירה הנוספת שלו היא העובדה שלגיבור קוראים נמרוד, ותסביכי האב שלי החליטו שזו סיבה מספקת. למדתי לא להתווכח.

הרומן מציג את נמרוד, גבר כבן 30 שהתייאש. ממה? טוב, לא חסר. הוא מוצא את עצמו במלון הטכנולוגי לבריאות הנפש בים המלח, בלי שהוא באמת זוכר איך ולמה הוא הגיע לשם, וביחד אנחנו עוקבים אחרי הסתגלותו למקום – בין סשנים של מיינדפולנס, דמיון מודרך והופעות הולגרמה של קלסיקות ישראליות.

במהות שלו, הרומן הזה ישראלי. נכון שהוא מתעסק כביכול בבעיה מאוד ספציפית, אבל התחושות הן קולקטיביות. הדמויות הן אנשים שלגמרי אפשר לפגוש ביום-יום, וגם הסגירה של הרומן והמעגליות שבו – זריקת מציאות עכשווית ורלוונטית, מקושטת באלמנטים של מה זה לחיות בעידן הזה ובמקום הזה.

או כמו שהאיגלס כבר אמרו את זה לפניי:

You can check out any time you like, but you can never leave

Hotel California – The Eagles