ז'אנר: מיתולוגיה, פנטזיה לנוער, להט"ב.
למי מתאים: חובבי דמויות גותיות עוקצניות, מיתולוגיה ופולקלור יווני וכנראה שגם ספרי ריירדן נוספים.
על רגל אחת:
הריירדן הראשון שלי!
מתוך גב הספר:
אוהבות ואוהבי פרסי ג׳קסון, מוכנים לזה? לניקו ולוויל יש ספר משלהם!
לא קל להיות ניקו די אנג׳לו, בנו של האדס, החצוי שמוות ואובדן מלווים אותו לכל מקום. אבל יש קרן שמש אחת בחייו, החבר שלו ויל סולאס, בן אפולו. כשהם יחד, שני החצויים יכולים להתגבר על כל מכשול. או ככה לפחות זה היה עד היום.
אבל ניקו רדוף: קול קורא לו ממעמקי טרטרוס, החלק האפל ביותר של השאול. הוא בטוח שזה בוב, הטיטאן שפרסי ואנבת׳ השאירו מאחור כשברחו מהממלכה של האדס. החלומות של ניקו והנבואות החוזרות של האורקל לא משאירות מקום לספק – ניקו חייב לצאת למסע חיפושים. ברור שוויל מתעקש לבוא איתו, אבל איך ישרוד יצור שכולו אור במקום החשוך ביותר בעולם? ומה הכוונה בנבואה האומרת שניקו יצטרך להשאיר משהו מאחור?
ניקו ייאלץ להתמודד עם השדים שלו והשדים שיפגוש, כשמערכת היחסים בינו לבין ויל תעמוד למבחן, בעוד הרפתקה עוצרת נשימה של ריק ריירדן, מספר הסיפורים של האלים.
עוד סדרות מיתולוגיות של ריק ריירדן: גיבורי האולימפוס, גורלו של אפולו, משפחת קיין והאלים המצרים ומגנס צ'ייס והאלים של אוסגרד.
הוצאת: כנרת זמורה דביר
תרגום: יעל אכמון
ומה אני חשבתי עליו:
דיסקליימר קטן לפני שנתחיל – זה הריירדן הראשון שלי. כן, כבר חטפתי צעקות וקריאות של "לא מתחילים מכאן, מה את עושהההה" אבל לא לימדו אותי דחיית סיפוקים בגן וקיבלתי את הספר הזה לסקירה, נא להתמודד.
מעבר לכך, זה לא שאני לא מכירה בכלל את היקום של פרסי ג'קסון. אח שלי היה קורא אדוק והיה מספר לי בעקביות חוויות מהקריאה, ובכלל הוא חייב את האהבה שלו ליקום לי בכלל, כי זה לא כאילו שהוא טרח להגיע לספריה לבחור לעצמו ספרים.
בכלל, הסיפור של המשפחה שלי עם המיתולוגיה היוונית ראוי לציון. זו משפחה שאם מישהו קורא לך בשם האמיתי שלך, כנראה שעשית משהו לא בסדר, וברגע שלבן משפחה אחד יש איזו אובססיה למשהו, כל שאר המשפחה קופצת גם היא על הטרמפ ומצטרפת להייפ. כך קרה שאותו אח צעיר החליט שהוא אוהב הרקולס ושום דבר לא יניע אותו לשום סיפור אחר באשר הוא. זה כנראה נס שהקלטת של הרקולס בהפקת קלסיקלטת לא נשחקה לרמה לא שמישה. לאחריה כמובן שהגיע תורו של הרקולס בהפקת דיסני, שהוא כמובן סרט הדיסני הכי טוב בכל הזמנים ואני רוצה לראות את מי שמנסה לשכנע אותי אחרת.
וכך קרה, בבית שמלא ברפרנסים לדברים שמתנגנים בלופ אינסופי, אבא החליט לקנטר אותי על זה שנסגרתי עם המחשב בקומה העליונה ושאל אם אני יכולה להואיל בטובי לרדת מהאולימפוס.
ובכן, הבדיחה עליו, כי תליתי שלט על הדלת והכרזתי שהחדר שלי הוא משכן האלים.
באופן טבעי, כשראיתי שיש סדרת ספרים שהם טייקאוף על מיתולוגיה יוונית, הבאתי לאח שלי לקרוא, ומכאן הכל היסטוריה.
כלומר, עד עכשיו, לרגע בו למרות שהטענות שלי שכבר מאוחר לי להיכנס ליקום, ה"שמש והכוכב" הגיע לידיי, ואח שלי הבטיח לי שאני הולכת לאהוב את הדמות של ניקו כי הוא בן האדס.
לונג סטורי שורט, באמת שחיבבתי את הספר.
הוא מספר על מסע חיפושים שאליו יוצאים ביחד ניקו די אנג'לו, בן האדס, וויל סולאס, בן אפולו. הם שני צצדים מנוגדים, שמש ולילה, אופל ואור, שכביכול זה לא נשמע כמו זיווג אידיאלי, עד שמבינים שאין אור בלי צל ולמעשה מדובר בשני צדדים של אותו מטבע.
הספר מתעסק בשאלה של האם הטבע אליו נולדנו מגדיר אותנו, מה מקום הבחירות שלנו והמשמעות שלהן, התמודדות עם טראומות עבר וקבלה והכלה. הוא מתעסק בשאלה של מה זה אומר לאהוב אדם אחר, למרות ועל אף שהוא שונה, ועל המסע ללמוד לחיות עם העבר שלך בלי לתת לו להגדיר אותך יותר מדי.
אלו מסרים מקסימים וחשובים להעביר לבני נוער ולאנשים בכללי, אפילו שלעיתים הם הרגישו לי יותר מדי מוסברים, ולקראת הסוף גם היה פרק שלם שמוקדש להסברה על זהות להט"בית, ואולי היה בו גם ערך מוסף אחר שפספסתי כי אני לא באמת מכירה את ההיסטוריה עם הדמויות המדוברות.
המבנה היה מעניין, אבל הוא קצת התפורר בשליש האחרון של הספר. היו אתנחתאות, מעין מסגרת בתוך הסיפור, שמאוד אהבתי, אבל לקראת חצי הספר פתאום הבנתי שהעלילה משיגה את האתנחתאות האלה, ולא מדובר ברגעים המסע שלהם חזור, אלא בחלק די באמצע, ובאופן אישי זה קצת אכזב אותי. הרגשתי שלא הושקעה מחשבה עד הסוף בבנייה הזאת ובמסגרת הזאת ושלא נעשה שימוש מלא בפוטנציאל שלה.
ונקודה אחרונה – רגעי תרגום שעשו לי לחייך. אני מתארת לעצמי שלא היה פשוט לתרגם את ההומור ומשחקי המילים של היקום של פרסי ג'קסון, אבל יעל אכמון עשתה את זה בצורה מאוד מוצלחת.
השאר תגובה