ז'אנר: קלסיקה, רומנטי, טלנובלה.
למי מתאים: אוהבי הומור בריטי משובח וכל דבר אוסטן.
על רגל אחת:
אלן ריקמן תעשה לי קולונל ברנדון.
מתוך גב הספר:
"לא הזמן ולא הנסיבות קובעים את מידת הקרבה, אלא אופי הקשר בלבד. יש אנשים ששבע שנים לא יספיקו להיכרות ביניהם, ויש כאלה ששבעה ימים יהיו עבורם די והותר"
מריאן דשווד איננה מהססת להצהיר על רגשותיה בגלוי, וכשהיא מתאהבת בווילובי, היא מתעלמת לחלוטין מאזהרותיה של אלינור אחותה בנוגע לסכנות הטמונות בהתנהגותה הפזיזה ומתייחסת באדישות ובזלזול לכל הסובבים אותה, לרבות קולונל ברנדון. אלינור, אשר דבקה במוסכמות החברתיות, מתמודדת עם רגשותיה כלפי אדוארד פררז ועם כל המכשולים הנערמים לפני אהבתם. האחיות מיטלטלות בנתיבי אהבה מקבילים בחברה שבה המעמד, הממון והגינונים מושלים ברגשות, ומגלות את החשיבות שבמציאת שביל הזהב בין תבונה לרגישות בדרכן אל האושר .
תבונה ורגישות הוא הרומן הראשון פרי עטה של ג'יין אוסטן שיצא לאור, ובשעתו פורסם בעילום שם. ראשיתו כרומן מכתבים ששמו אלינור ומריאן, וכתיבתו התפרשה על פני חמש עשרה שנה. הספר זכה להצלחה רבה לאורך השנים ועובד פעמים רבות לקולנוע, לטלוויזיה ולתיאטרון.
מאתיים שנה לאחר צאתו לאור מוגש הרומן האהוב בתרגום חדש וקולח מאת שי סנדיק, ובליווי אחרית דבר שנכתבה במיוחד למהדורה העברית על ידי ד"ר מרי ברואר.
הוצאת: תמיר בעלמא, אהבות
תרגום: שי סנדיק
ומה אני חשבתי עליו:
בי נשבעתי שיש לי תכנונים מאוד קונקרטיים להשלים כל דבר אוסטן. זו הסיבה שברגע שהבנתי, לפני שנתיים, שיש תרגומים מעודכנים לכל הקולקציה, שמתי פעמי לדוכן של ספרים בעלמא בשבוע הספר ורוקנתי להן את המלאי.
ואז הסדרה ישבה יפה ומסודרת על המדף שלי ואמרתי לעצמי "כן, זו הזדמנות להשלים". בין אז לעכשיו הושלם אך ורק "נורת'נגר אבי", שהתמוגגתי ממנו עד לאין קץ. נריץ את העלילה קצת קדימה, וחברותיי שמעו שקרה דבר לא ברור מעין זה, ולא קראתי את כל אוסטן.
באופן טבעי הן החליטו לתקן את העוול ולשים לי אותו באתגר, והאשמה היחידה בעובדה שלא סיימתי אותו באמת במהלך חודש מאי היא אני. והלו"ז הכאוטי שלי.
לענייננו.
לא מזמן נתקלתי באיזה פוסט שטוען ששמות הספרים של אוסטין למעשה מרמזים על הקונפליקטים העיקריים בו. "גאווה ודעה קדומה" מציג את מר דארסי הגאה ואת ליזי בנט המהירה לשפוט. "נורת'נגר אבי" אכן עוסק במנזר שקתרין מורלנד מתעקשת שהוא רדוף ומלא מסתורין, וכך גם ב"תבונה ורגישות" שמגולל את סיפורן של אלינור ומריאן דשווד – האחת נוהגת בתבונה ויותר מדי היגיון והשניה קורבן של רגשותיה, שלמרות התקופה היא מתעקשת לא להסתיר.
אם "נורת'נגר אבי" היה סאטירה שגלגלה אותי מצחוק, "תבונה ורגישות" היא טלנובלה שלא הייתה מביישת את כריס מורנה.
קווי העלילה הרומנטים של זוג האחיות דומים, אך השוני העיקרי הוא בצורה שכל אחת ואחת מהן מתמודדת איתם. אלינור מתעקשת להכחיש ולנהוג בהיגיון ולא לפתח ציפיות, בעוד שמריאן מזינה ומלהיטה את עצמה בקפיצות למסקנות שלא היו מביישות את המערכה האחרונה של רומיאו ויוליה.
מעבר לדמויות הראשיות ולמושאי האהבה, יש לנו דמויות משנה צבעוניות וקריקטוריסטיות להדהים שתפקידן הוא בעיקר לבחוש בקלחת. אוסטן עושה את השימוש היחיד שאני מוכנה לסבול של טרופ החוסר תקשורת והיא משתמשת בו ללעג. הוא מתאים תקופתית ולאופיין של הדמויות שלוקות בו, ויש לו השלכות.
ויש מה לדבר גם על מושאי האהבה הרבים. [מסכמת] אמרה לי בהתלהבות שאני הולכת לפגוש באדוארד הנכון. ובכן, כל עוד הוא לא מנצנץ הרי שהוא נכון, ומעבר לכך שהקולונל ברנדון מקסים ממנו בהרבה, בעיקר כי הייתי עסוקה בלכעוס על אדוארד רוב הספר.
אוסטן עושה את זה שוב. כי היא מופת. לכו תקראו אוסטן.
השאר תגובה