ז'אנר: עיון, רומן גרפי.
למי מתאים: לכולם. אני בטוחה ש-99% מהאנשים ימצאו למה להתחבר בספר הזה.
על רגל אחת:
ספר שולחן קפה, שהוא ספר מתנה, שכל בית צריך.
מתוך גב הספר:
עינת צרפתי היא
בלגניסטית עם תעודות. חייה כסוכנת
כאוס לימדו אותה דבר או שניים על בלגן ועל
סדר, ויש לה גם כמה רעיונות, שיעזרו לכם להתמודד
עם הברדק הפרטי שלכם – או לפחות להשקיט קצת את
ייסורי המצפון.תמצאו בספר שאלון "האם גם אני מבולגן?",
תיאור מפורט של אויבי הבלגניסטים (הישמרו מפני הכיסא
שבפינת החדר), חוקי ברזל להתמודדות עם בלגן (נסו
לסדר הכול בקו ישר) וגם כמה מקרים אבודים
שבהם עדיף פשוט לשחרר
הוצאת: כתר
ומה אני חשבתי עליו:
רשימת הקריאה שלי מורכבת מכמה משתנים: מצב הרוח הנוכחי שלי, ההתחייבות החודשית שלי, ספרי סקירה והספרים שהאנשים בחיי הנחיתו בביתי בטענה של "זה צריך לחזור אלי אבל את צריכה לקרוא את זה".
כך הגיע לידי "יהיה בסדר", אבל לא אחרי שקיבלתי טיזרים מצולמים ממנו, שנפסקו בצורה חדה ומפתיעה ולוו עם ההכרזה של "את צריכה לקרוא את זה בעצמך".
אני לא באמת יודעת איך סוקרים ספרי עיון. אני גם לא בטוחה שהספר הנ"ל הוא עיון. או קומיקס. או רומן גרפי. אני חושבת שמדובר פה בז'אנר אחר, ואין לי שום דרך להגדיר אותו פרט ל"ספר מתנה" או "ספר יפה".
אבל גם ההגדרות האלה מאוד מוזילות מערכו של "יהיה בסדר".
אם אנחנו רוצים להיצמד להגדרות יבשות, מדובר במעין מדריכון להתמודדות עם בלגן. צרפתי מדברת מתוך ניסיון על חוויות אישיות, ובאמצעות שפה קולחת והומור מושחז מעוררת הזדהות. לא פעם צחקתי בקול מהספר. הסתובבתי איתו ברחבי הבית ורדפתי אחרי החצי שלי (מפסיקה לו את המשחק בסוני, את הסרטונים בטיקטוק ואפילו מפריעה לו במקלחת) כדי להקריא לו חלקים שמתאימים לנו בדיוק. הייתה לו החוצפה להתווכח עם דברים שנאמרו שם, למרות שאני יודעת טוב מאוד איזה סוג של בלגניסט הוא, וכמובן שהוכחתי לו שהוא טועה (כי ככה נישואים עובדים).
מאוד פשוט לקרוא את הספר, מצד אחד. מצד שני, מאחר והפורמט שלו הוא מאויר אך כאוטי, מצאתי את עצמי מסובבת אותו עם כיוון השעון כדי להיות מסוגלת לקרוא את הכל. הפרעות הקשב שלי קצת קיפצו להן, אבל אני בהחלט חושבת שזו חלק מהמטרה. הקריאה בספר יוצרת קריאה לפעולה, ממש אינטרקציה אמיתית שמתרחשת גם מחוץ לנבכי הדמיון.
אז אולי זה כן ספר עזרה עצמית, בסופו של דבר. צחוק זה מרפא, הזדהות יוצרת תחושה שאנחנו לא לבד – של נחמה. ומי לא אוהב דברים יפים שיעטרו לו את הבלגן ויסיטו ממנו את תשומת הלב?
השאר תגובה