ז'אנר: עיון, ביוגרפיה לנוער צעיר.
למי מתאים: בראש ובראשונה – סוויפטיז. לאחר מכן, נוער צעיר שמתעניין בתרבות פופ.

על רגל אחת:

זה ורוד, זה מנצנץ, וזה על טיילור סוויפט.

מתוך גב הספר:

טיילור סוויפט תמיד רצתה להיות מוזיקאית וידעה שדבר לא יעצור אותה מלהגשים את החלום. הילדים בבית הספר חשבו שהיא משונה, ולכן לא היו לה חברים רבים, אבל טיילור לא התייאשה. היא הופיעה בכל מקום שהסכים לארח אותה – מערבי קריוקי ועד שירת ההימנון במשחקי פוטבול מקומיים – ובגיל 13 שכנעה את הוריה לעבור לגור בנאשוויל, בירת מוזיקת הקאנטרי של ארצות הברית.

השירים שטיילור כתבה וביצעה סיפרו על חיפוש אחר אהבה, חברות והאמת הפנימית שלה. אמנם לחברות התקליטים לקח זמן להבין את גודל הכישרון שלה – אבל קהל המאזינים התאהב בה מייד, ועד מהרה היא הייתה  לאחת הזמרות המצליחות והמשפיעות ביותר במאה ה-21.

כעת רואה אור סיפורה מעורר ההשראה בביוגרפיה עדכנית ומרהיבה. הספר התקבל בהתלהבות עצומה ונכנס לראש רשימות רבי-המכר מייד עם צאתו לאור.

הוצאת: מודן
תרגום: רונה קמחי

ומה אני חשבתי עליו:

אני מגדירה את עצמי סוויפטית מתחילה. שומעת את השירים שלה, עוקבת אחרי רמזים במילים אם יוצא לי, שומעת רכילויות באופן פאסיבי ושרה בקול גדול אם השירים שלה מתנגנים לי בפלייליסט (או אם הפעלתי את הפלייליסט שמורכב רק מהשירים שלה).

ולמרות כל זאת, אין ספק שהאישה הזאת תופעה. מבחינתי היא הייתה קצת טעם נרכש. את האלבומים הראשונים שלה לא שמעתי בזמן אמת, אבל היא התבגרה, פיתחה את עצמה ואת המוזיקה והשירים שלה, והיום אני בהחלט נהנית מהמחשבה ומההשקעה העצומה שטיילור סוויפט יוצקת לתוך העבודה שלה.

ונתעלם מהעובדה שבימים אלו, אחד השירים שלה השתקע לו עמוק בראש שלי ואני באמת לא מצליחה להיזכר אם בכלל קיימים עוד שירים בעולם.

לאור כל זאת – כמובן שהתרגשתי כשהבנתי שהולכים לתרגם את הביוגרפיה הזעירונת הזאת. זה פריט אספנים מעולה לסוויפטיז, וזה מוצר עם פוטנציאל שיווק מטורף. אני אוהבת דברים כאלה. סוויפט עצמה השאירה קרקע מאוד פוריה סביב כל דבר שהוא טיילור סוויפט. היא בנתה את הקהילה שלה והפכה את כולם, בלי יוצא מן הכלל, לבלשים ובלשיות. זה ערך מוסף שאין לזלזל בו.

הספר עצמו, על אף שלא חידש לי שום דבר שלא ידעתי, כתוב בצורה קלילה וזורמת שגרמה לי לחייך לאורך כל החצי שעה שבה לקח לי לסיים אותו. הוא מספר בקווים כלליים את המסע של טיילור סוויפט, מגיל 13 ועד השנים האחרונות, לפי תחנות משמעותיות. מאחר וקהל היעד שלו הוא נוער צעיר (מעריכה שבאזור גיל 13), גם הנושאים הפחות פשוטים שמוצגים (כמו הפרעות אכילה, המילים הגסות שהופנו כלפי טיילור במריבה עם קנייה ווסט, מערכות יחסים וכו') לא מועמקים. יש שימוש במילים כמו "מילים לא יפות" או "טיילור מאוד נפגעה". זה מקסים. זה תמים ושובה לב ומצליח להעביר את הבלגן ההוליוודי בלי לחרב מוחות צעירים.

מעבר לכך, בספר יש איורים של תמונות מפורסמות במהלך חייה של טיילור סוויפט שמלווים את הטקסט.

אה, והספר לעולם לא ילך לכם לאיבוד. הכריכה הזוהרת מבטיחה את זה.