ז'אנר: פנטזיה אפית, דיסטופיה.
למי מתאים: אנשים שחם להם. כי הספר הזה קפוא. ולמי שמחפש טייק מרענן על משני צורה וטרופים מוכרים.

על רגל אחת:

דמות אחת כל כך עצבנה אותי שספר שלם ייחלתי שתאכל.

מתוך גב הספר:

בעולם הנשלט על ידי האחרים, בני אדם אינם אלא טרף. 

מג קורביין בורחת ממשהו נורא. כל כך נורא שהיא מוכנה להסתכן במסע לילי בעיצומה של סופת שלג קשה, מוכנה לסכן את חייה רק כדי להימלט מהמקום בו היתה כלואה ומהאדם שניצל את הכישרון הנדיר שאיתו נולדה והרוויח ממנו עושר עצום. אלא שהמקום הבטוח היחיד שבו מג יכולה להתחבא הוא חצר לייקסייד – מתחם מגורים ועסקים הנשלט על ידי האחרים ובו אין תוקף לחוקי אדם. 

משנה הצורה סיימון וולפגארד לא משוכנע שהוא רוצה להעסיק את הזרה שמגיחה לילה קפוא אחד מהחשיכה ומתעניינת במשרת המקשרת. הוא מרגיש שהיא מסתירה סוד כלשהו, ובאופן מבלבל מאוד, גם אין לה ריח של טרף אנושי. בכל זאת, אינסטינקט חזק כלשהו מניע אותו לתת למג את המשרה. כשיגלה את האמת עליה, יהיה עליו להחליט אם היא שווה את המאבק הבלתי נמנע בין בני האדם לאחרים.

נכתב בדם הוא הספר הראשון בסדרת האחרים של סופרת רבי‏־המכר אן בישופ.

הוצאת: ספרים בעלמא
תרגום: דורית תמיר ואדלה חכמי

ומה אני חשבתי עליו:

בדצמבר של שנת 2022 ישבתי על הכורסאות בחנות הספרים "רידינג באלנבי" לכוס יין אחרי שבמשך כמה שעות טובות סידרתי מדפים ושאלתי את דורית בהתלהבות מה מחכה לנו בשנת 2023 בהוצאת ספרים בעלמא.

בין כל הספרים שבאמת ראינו יוצאים לאורך 2023, דורית סיפרה על אחד מיוחד שהיא מתכוונת לתרגם בעצמה ואני נתפסתי. או אז, יצא הגאנט המיוחל (הראשון) ובו נכתב שהספר עתיד לצאת בספטמבר. לאחר כמה חודשים הוא נדחה לנובמבר. מהגאנט של אוגוסט הוא כבר ביצע תרגיל היעלמות שלא היה מבייש את הודיני.

מסתבר שלדברים טובים צריך לחכות, והו – כמה שההייפ שעשיתי לעצמי על הספר הזה היה נכון. אני עוד לא לגמרי נרגעת.

מג קורביין בורחת. היא השיגה את החופש שלה ולא מתכוונת לחזור לאחור גם אם זה יעלה לה בחייה – גם אם זה אומר לבדוק את הסיכויים שלה בחצר.

החצרות הן שטח בו חוקי האדם לא קיימים. הן נשלטות ע"י האחרים, שאולי יכולים לעטות על עצמם דמויות אדם, אך אסור לטעות ולחשוב שהם אנושיים.

בין סיימון וולפגארד, ראש החצר, לבין מג נרקמת שותפות גורל מהוססת. הוא יודע שהיא מסתירה משהו, והיא מוכנה להרוויח את לחמה, חירותה וחייה בכך שתעבוד בחצר עבור האחרים.

כחלק מהשקת הספר דורית ואביגיל כתבו עליו לא מעט. אביגיל הזכירה חמלה, ואכן, הספר הזה שוחה בחמלה. זו מילה מוזרה להשתמש בה, במיוחד בעולם ספרותי שבו מתייחסים אל בני-אדם בתור טרף ובשר אכילה.

מג בתור דמות ראשית מאפשרת את החמלה הזאת. יש לה דרך מיוחדת להסתכל על העולם, כמעט כצופה מהצד, ודרכה אנחנו נחשפים אל האחרים והלאמנטלים ואל התרבות שלהם. מג מגיעה אל החצר בתור דף חלק ונטול דעות קדומות. היא פתית השלג האחרון, הקטליזטור שמניע את כל הסובבים אותה ברצון משותף להגן עליה.

העולם של סדרת האחרים מעלה הרבה שאלות בנוגע לטבע האדם. זהו עולם שפועל לפי פילוסופיית חוקי הטבע וההישרדות, אבל אליו הגיע המין המוזר הזה, שהכריז על עצמו כעליון ופיתח לו חדשנות וטכנולוגיה ועכשיו מנסה להראות את עליונותו גם על איתני הטבע. בעוד האחרים עדיין מקדשים את האדמה ממנה באו ואליה ישובו ומכבדים את מה שהם לא יכולים לשלוט בו, ולכן נוצר הקונפליקט.

האדם, המנסה לנכס לעצמו כל משאב לצורך תועלת אישית, והאחרים – טורפים בינתיים המחוברים לטבע. 

מה בעצם ההגדרה של המפלצת? האם חייבות להיות למפלצת הזאת ניבים והיא תצוד את טרפה? או שהמפלצת הזאת עוסקת במסחר אדם, אבל מאחר ואין לה שיניים חדות – היא לא מפלצת?

גם עכשיו, אחרי הקריאה, אני עדיין רוצה לחזור ולהרים אותו – לחפש אולי יופיעו עוד דפים מאליהם וימשיכו את הסיפור והעולם הזה. 

טריגרים ודברים כייפים אחרים: אלימות גרפית, פגיעה עצמית, רמזים לאונס ורצח.