ז'אנר: קומדיה רומנטית, ספרות מקור.
למי מתאים: למי שמחפש קליל וחמוד, מקומי ולא מזלזל באינטליגנציה.

על רגל אחת:

מי ידע שהורוסקופ יכול לעשות כזה בלגן?

מתוך גב הספר:

"זה לא ייאמן, אבל ההורוסקופ הקטן והמטופש שלי התגשם. הגיע הזמן להשלים עם זה: יש לי כוחות־על. השלב הבא הוא לתפור מדים, להמציא לעצמי כינוי וללכת להילחם בפשע. הייתי גמורה מעייפות, אבל המחשבות לא נתנו לי מנוח. עם כוח גדול באה אחריות גדולה. רציתי את כל המשא הזה על מצפוני?
המחשבה האחרונה שלי לפני שנרדמתי הייתה: אם באמת יש לי כוח־על, והכוח הזה מאפשר לי לגרום לדברים טובים ומופלאים לקרות לכל מי שיקר לי, לא הכי הגיוני בעולם שאשתמש בו?"

איש לא מדמיין שאת ההורוסקופ השנון במקומון של בית שחם כותבת שרונה, מורה ביישנית ומופנמת. ואף אחד – בוודאי שרונה – לא מאמין שההורוסקופ שלה מתגשם, כי זה, כמו שהיא תשמח להסביר, בלתי אפשרי.
אבל עם הכוכבים אי אפשר להתווכח וכשיש כוחות־על גם קשה להתאפק: שרונה משתמשת בהורוסקופ כדי לעזור לחברתה לנקום בגבר אלים, להחזיר כלב אבוד הביתה ואפילו לגרום לתושבי הכפר לזכות בלוטו. חוץ מזה היא מקווה למצוא אהבה. וגם שמי שפגע בה בנעוריה יתנצל סוף־סוף, ויסביר מדוע בגד בה ושבר את ליבה.

אלא שמהר מאוד מתברר לשרונה שיש בעיה עם ההורוסקופ: הוא מתגשם, אבל לאו דווקא כמו שתכננה. אחרי שהצליחה לסבך את החיים של כולם, שרונה צריכה לראות איך היא שומרת על סודה מלהתגלות, מונעת מליבה להישבר פעם נוספת ובעיקר: מחזירה לעצמה את השליטה על חייה.

רעות וייס היא מורה המתגוררת בכפר ציורי עם משפחתה ואוהבת לכתוב. מזל של מתחילים הוא הרומן הראשון שלה."ממתק רומנטי, שנון ומקורי. קראתי ונסחפתי בקסם!"
– מאירה ברנע־גולדברג

הוצאת: שתיים

ומה אני חשבתי עליו:

בעת צאתו, שמתי עין על "מזל של מתחילים" והחלטתי שהוא יהיה השתיים הראשון שלי. בידיעה גמורה שהוא כנראה לא באמת יעיד על השאר, כי הוא בז'אנר קצת שונה להוצאה שמרחיבה את פועלה. אבל זו טבילת רגל במים חדשים, ואני בעד לנסות דברים חדשים. לפחות רוב הזמן.

הספר מסופר בגוף ראשון מעיניה של שרונה קרופרו, בת לחקלאים מגדלי אננסים מבית שחם, שלפי כל העדויות, נמצא בעמק חפר והרי לו נקודות זכות כי גם אני גדלתי בעמק חפר. שרונה (שההורים שלה כנראה לא לגמרי אוהבים אותה אם הם נתנו לה את השם הזה), היא מורה לכתיבה יוצרת, בת מזל סרטן "קלסית" מופנמת, רגישה ונוטרת טינה כמו שרק סרטנים יודעים (אנחנו אלופים בזה, סמכו עלי) שהסתגרה בעצמה כל-כך ברמה שיש לך רק חברה טובה אחת. וזהו.

בהחלטה של רגע, שרונה מחליטה להשתתף בעילום שם בתחרות כתיבה שמתפרסמת במקומון, למרות שגם איתו יש לה מערכת יחסים מורכבת – כי כמו שאמרתי – נוטרת טינה. ואם זה לא מספיק, דמות מהעבר חוזרת לחייה ומאלצת את שרונה להתמודד מחדש עם טראומות עבר שהן בעצם מקורן של כל הטינות האלה שהיא מטפחת.

ברגע שתפסתי את הקצב היה מאוד קל להישאב. הגימיקים הקטנים עובדים לספר הזה מצוין – שמות הפרקים שנאים כמו שורות מהורוסקופ ומתכתבים עם הקורות בפרק, הכינוי עצב"ז, לדמות מהעבר שחוזרת, שאני עדיין מתמוגגת ממנו (גם מהדמות, אגב). הקול של שרונה בתור מספרת קל לתפיסה, שנון וזורם, גם אם הוא סרטן מעט סטריאוטיפי. אבל בספר שעוסק במזלות אין מה להתלונן על זה, ולמעשה אני חושבת שזה קצת מהקסם.

דמויות המשנה צבעוניות. נקודות זכות לרפיק, אחד התלמידים של שרונה, שפיזר אינספור רפרנסים גיקיים שגרמו לי לצהול ואף לצלם שורות מהספר ולשלוח לחברות. כמובן שהיו דברים שקצת פחות עבדו לי – שרונה טוענת שהיא קרובה למשפחה שלה, אבל אותה משפחה הייתה מאוד נעדרת מהעלילה, כמו גם אירועי "מאחורי הלקעים" שצריך להיות בלש מאוד טוב וכל הזמן לחזור ולרפרר למפת המזלות בתחילת הספר (ברור שעשיתי את זה. בלי סוף) בשביל להרכיב את חלקי הפזל. אבל חבל לי שלא נשפך עליהם עוד קצת אור. ישנן דמויות שהיה נחמד אם היו מקבלות יותר זמן במה.

אבל גולת הכותרת? הספר מסתיים ב"הורוסקופ לקוראים", ושלי היה מדויק באופן מפתיע ואני דורשת הסברים. זה של גדי (החצי שלי), אגב, לא יכול היה להיות יותר רחוק מהמציאות.