ז'אנר: מסתורין, אימה גותית.
למי מתאים: אנשים שכלום לא מזעזע אותם, חובבי סודות קבורים ומסתורין.

על רגל אחת:

זה מזעזע, מחריד, אין לי מושג מה קראתי עכשיו ולא יכולתי להפסיק לקרוא.

מתוך גב הספר:

(בתרגום ממש לא רשמי שלי)

לאחר שקיבלה מכתב בהול מבת דודתה השנואה הטריה, בו היא מתחננת שמישהו יגיע להציל אותה מסכנה עלומה, מגיעה נואמי טאבואדה להיי-פלייס, בית מרוחק בפרברי מקסיקו. היא אינה בטוחה מה תמצא שם – בעלה של בת-דודתה, אנגלי יפה-תואר הוא זר מבחינתה ונאומי כמעט ולא מכירה את האזור.

נואמי בעצמה אינה אביר על סוס לבן: היא אשת חברה זוהרת, ושמלותיה ואיפורה מתאימים יותר למסיבות קוקטייל מאשר למבצעי הצלה. אבל היא גם נחושה וחכמה והיא לא מפחדת: לא מבעלה הטרי של בת-דודתה שהוא גם מאיים וגם מושך; לא מאב המשפחה; הפטריארך העתיק שנראה כי מרותק מנואמי; ואפילו לא מהבית עצמו שנדמה כמזדחל אל חלומותיה של נואמי עם חזיונות על דם ואסון.

בעל בריתה היחיד בסביבה עוינת זו הוא הבן הצעיר של המשפחה. צעיר ועדין, נראה שהוא רוצה לעזור לנואמי אך הוא גם מסתיר מידע חשוב אודות עברה של המשפחה, שסודותיה רבים מספור ומוסתרים מאחורי קירות אחוזת היי-פלייס.

הונה של המשפחה ושמה כענקית כריה שמר עליה מפני עיניים חטטניות עד כה, אך ככל שנואמי מעמיקה בחקירתה היא מגלה סיפורים על אלימות ושיגעון.

ונואמי עצמה, מהופנטת בידי עולמו הנורא אך המושך של היי-פלייס, עתידה לגלות כי קשה עד בלתי אפשרי לעזוב את הבית אי פעם.

הוצאת: Quercus Publishing

ומה אני חשבתי עליו:

סיבות שבגינן קניתי את הספר:

הכריכה שלו מהממת. כתוב עליו גות'יק. כתוב עליו מקסיקן.

בין היתר, בלוגרית בוקטיוב שאני מחבבת דיברה עליו. לא זכרתי מה היא אמרה בשורה התחתונה ועכשיו כנראה שאלך ואחפש את זה כדי להשוות לחוויות שלי. 

בכל מקרה, אני חובבת רומנים גותים ומאוד עניין אותי לראות איך מטמיעים את אווירת המסתורין ורוחות הרפאים לסביבה "שמשית" כמו מקסיקו. מאוד רציתי לשקוע לתוך התרבות והאמונות המושרשות שם באדמה וציפיתי להתוודע לפולקלור חדש ומרתק.

ולכן אפתח את הסקירה הזאת בהצהרה הבאה – לקרוא לרומן הזה "מקסיקני" זה שקר גס.

נכון, הוא מתרחש בעיירת כורים בהרי מקסיקו והגיבורה הראשית היא אישה מקסיקנית, אבל כאן מתחיל ונגמר הקשר למקום ולתרבות. המסתורין הוא של משפחה אנגלית שהשתקעה באדמת אל-טריונפו. והם אפילו לא מתערים בין תושבי העיירה. כי הם "טובים יותר". וזה עוד עניין.

מהתחלה.

נואמי טאבואדה, אשת חברה ויורשת לענק טקסטיל מקסיקני, נשלחת אל עיירת כורים רדומה בהרי מקסיקו הערפילים לאחר שהמשפחה קיבלה מכתב מפוחד מבת הדודה שלה ובה היא מבקשת שיבואו להציל אותה מידיו של בעלה הטרי ומשפחתו.

נואמי מגיעה אל הבית שנראה כאילו עצר בזמן. למרות שאלו שנות ה-50 בבית אין חשמל. משפחת דויל מתנהלת עם עששיות גז ופמוטי נרות. המקום מוכה הזנחה רבת שנים שנואמי משייכת לכך שהמשפחה איבדה את הונה לאחר שהמכרה הוצף במהלך שביתות העובדים כמה עשרות שנים לפני כן.

קטלינה, בת-הדודה שנואמי הגיעה להציל, לא מדברת בהיגיון במעט הזמן שהמשפחה מאפשרת לנואמי לתקשר איתה, ולאט נואמי נשאבת אל המסתורין והתעלומות שהבית והמשפחה מציעים לה.

בין דיבורים על עליונות גזע, תורות דארוויניות, אזכורים של נחשים שאוכלים את זנבם ותיאורים מפורטים מידי של דברים מחרידים מידי, הסופרת באמת הצליחה ליצור אווירה מצמררת שלא מאפשרת לאהוב שום דמות. איזה מזל שאנחנו לא אמורים לאהוב את הדמויות בספרים האלה.

פרק אחרי פרק הגיבורה שלנו מתוודעת לפיסות היסטוריה ומידע וצריכה לחבר אותן ביחד, וזו משימה לא קלה כשהבית והמשפחה מרגישים רדופים. נואמי אישה חכמה ורציונלית, והיא עדיין לא מצליחה לחבר פיסות מידע, ומי יודע אם פיסות המידע שהיא מקבלת בכלל נכונות.

אי אפשר לסמוך כמעט על שום דבר שנאמר בספר הזה, וכשהדברים מתחילים קצת יותר להתבהר הם עדיין לא באמת ברורים או הגיוניים. איפשהו לקראת הסוף מסיפור רוחות גותי מצאתי את עצמי בסיפור שהוא ספק פנטזיה, ספק מדע-בדיוני, ובאופן אישי לא לגמרי ציפיתי לזה. הרעיון בבסיס שלו היה מעניין ואני מאמינה שיכול להעלות דיונים מעניינים גם. זאת בתנאי שהקורא יצליח לשרוד את מגוון התיאורים המפורטים מידי – שמטרתם כנראה היא רק לזעזע – של פטריות, איברים פנימיים, אנשים חולים ומעשים אלימים ומזעזעים נוספים.

ישנן דמויות שהופיעו בסיפור אך ורק לשם האקספוזיציה והעובדה הזאת הורגשה. הם לא נטוו בצורה מספיק טובה בסיפור. גם קטלינה, בת-הדודה הזקוקה להצלה, שימשה לטעמי יותר כמגאפן מאשר כדמות.

ולמרות כל זאת, ואפילו שצפיתי את חלק מהשתלשלות האירועים – לא הצלחתי להפסיק לקרוא. הספר הזה תפס אותי בציפורניים שלו ולא שחרר, ולפרקים הרגשתי כמו נואמי, כלואה בבית משפחת דויל.

תכנים רגישים, טריגרים וזוועות אחרות:

גילוי עריות, אונס, הפלה, קניבליזם ותיאורים מפורטים מידי של דברים חולים אחרים.