ז'אנר: קומיקס, מד"ב, גיבורי-על.
למי מתאים: קוראי קומיקס, כניסה לעולם X-MEN.

על רגל אחת:

הכוח של מילים ואמונה בידיים של האנשים הלא נכונים.

מתוך גב הספר:

"If a man believeth not, he is condemned already…”

The Uncanny X-MEN. Magneto, master of magnetism. The bitterest of enemies for years. But now they must join forces against a new adversary who threatens all and the entire world besides… in the name of God. The members of the Stryker Crusade are poised to cleanse the earth, no matter how much blood stains their hands. With Professor X as their enemy and Mgneto as their ally, the X-Men undergo an apocalyptic ordeal ordained by a minister gone mad! One of Chris Clairmont’s most powerful and influential stories, the partial basis for X2 is reprinted here for the first time in years.

ומה אני חשבתי עליו:

הסניף של הספריה שלי מתמחה במנגה וקומיקס, וזו חוויה מדהימה עבורי כי עד כה קראתי את אלה באופן מקוון בלבד.

בתור ילידת שנות ה-90' בישראל, את אקס-מן אני מכירה בעיקר בזכות סדרת האנימציה המדהימה ששודרה עוד בשנות ה-2,000 פה בארץ, ומאחר ואני אוהבת לחפור בנושאים שמעניינים אותי, הלכתי והשלמתי את רוב הידע שלי בתור נערה צעירה על האקס-מן מויקיפדיה ושיטוטים באינטרנט. בעוונותי, גם כשהתחלתי לקרוא קומיקס בשנות ה-20 שלי, לא היו לי הכוחות לעשות סדר ולהתחיל לקרוא את מארוול.

אבל אף פעם לא מאוחר, ובהמלצת הספרן מומחה הקומיקס של הספריה שלי, החלטתי לצלול עמוק חזרה לתוך הילדות שלי.

הקומיקס מורכב משלושה פרקים, פרולוג ואפילוג. זו קריאה מהירה וזריזה, אבל בשום פנים ואופן לא קלה. אקס-מן מוכרת כסדרה שעוסקת המון בשאלה של גזע וגזענות; מערכת היחסים בין שני זנים של אנושות נבחנים פעם אחד פעם, רעיונות ואידיאולוגיות נבחנים, כמו גם איך הרעיונות האלה באים לידי ביטוי.

האויב בסיפור הזה הוא לא מוטנט אחר עם רעיונות רדיקלים ורצון להשתלט על העולם, אלא אדם מן השורה שמנצל את ההשפעה והכוח שלו כדי לדחוף אג'נדות מפלגות ומסוכנות.

במיוחד בתקופה בה אנחנו נמצאים היום, הסיפור הזה רלוונטי וכואב, והמסר מוגש פה בצורה מאוד ברורה וחדה. גם אם צורת ההגשה היא מעט פשטנית, המסר עדיין חשוב והמסע עדיין מעניין.

במהלך הקריאה לא הפסקתי לעצור על הקוביות והטקסט, ופשוט כאב לי מבפנים כמה ששום דבר לא באמת השתנה, כמה שאנחנו לא באמת לומדים מהטעויות שלנו, וכמה שטקסט כל-כך ישן עדיין יכול להיות רוולנטי עד כאב.

מוזמנים להתרשם.