אי שם, בגיל 10, אחרי שידעתי כבר המון קרוא וכתוב כמו תולעת ספרים טובה, גיליתי את האינטרנט (כשעוד היה צריך לתאם עם ההורים מתי להתחבר, כי אז הקו יהיה תפוס). גם גיליתי את הארי פוטר, וקראתי לבד ובעצמי את הספר השני, ורציתי לדבר עליו, והפלא שהוא האינטרנט גילה לי את קהילות הפורומים.
יחד עם קהילות הפורומים, נחשפתי לעולם חדש של מושגים וז'רגון שלם שמשמש אותי עד היום, והוא חלק בלתי נפרד ממני ומהיותי חלק מפאנדום – כל פאנדום.
רוב הדוגמאות פה יהיו מפאנדום הארי פוטר, מאחר וזה הפאנדום הראשון אליו השתייכתי, ודרכו נחשפתי לעולם הזה.

אז מה זה בעצם פאנדום?

פאנדום; Fan + Dominion – ממלכת מעריצים, שם עצם.

הפאנדום הם קהילת המעריצים של תופעה מסויימת (ספרים/ סרטים/ סדרות/ משחקי מחשב ואף להקות).
יש פאנדומים שחולשים על מגוון רחב של מדיומים.
הארי פוטר למשל- מקור הפאנדום אמנם בספרים, אך הוא התרחב לסרטים, סרטי חיות הפלא שנוספו לעולם, סיפורי הצד כמו בידל הפייטן ואף משחקי המחשב שיצאו לפרנצ'ייז.

לכל פאנדום של את הקאנון/קנון שלו (Canon) – האמת הבלתי ניתנת לערעור שנוצרה ע"י היוצרים המקוריים של התופעה.

אתר Pottermore הוא קאנון שנוצר ואושר ע"י רולינג, אליו היא מוסיפה פיסות מידע והרחבה על עולם הקוסמים והדמויות השונות.
(וכמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל – והוא הילד המקולקל. הפאנדום לא מחשיב את המחזה הזה כחלק מהקאנון שלו ועדיף שישאר כך).

לכל אדם שהוא חלק מפאנדום יש האדקאנון (Head+Canon); עובדות ופיסות מידע שהוא הסיק מצריכת היצירה והחליט שהן אמת עבורו. 
זה יכול להיות איך הדמויות אוהבות קפה, ועד למערכות יחסים שנרמזות בצורה כזו או אחרת אך לא אושרו באופן רשמי.

פאנון/פנון שלו (Fan+Canon); נוצר כאשר האקדאנון מסויים מקבל הכרה בקרב מרבית הפאנדום, וכך הופך לעובדה "לא רשמית" שהפאנדום רואה בה כחלק אינטגרלי מהיצירה.

לדוג'- לדאדלי דארסלי נולד ילד קוסם שמתקבל להוגוורטס, והוא מוצא דרך חדשה להתחבר ולחפר על יחסו להארי דרך הבן שלו.

הפאנדום הוליד איתו עוד תופעה מעניינת מאוד, והיא הפאנפיקים (Fanfiction – Fan+Fiction) הלא היא ספרות המעריצים.
יש טובים יותר ופחות, זה לגמרי בעיניי הקורא. אני למשל הופתעתי לגלות, בעודי בת 14 וחלק מקהילת פאנדום הארי פוטר, שאחת החברות בקהילה משתייכת גם לפאנדום של להקה, ובאמת יש פאנפיקים על הלהקה.
לפאנפיקים כמובן יש מגוון סיווגים וז'רגון שלם משלהם, חלקו לקוח ממושגים מהעולם ה"אמיתי" ויכולים לעזור לסווג של יצירה באשר היא.

דבר חשוב שאני למדתי בזמן שקראתי וחיפשתי פאנפיקים כנערה, היה שיטת דירוג התכנים – שהיא כבילה ורלוונטית לכל סוג של מדיום.
אצרף אותה גם פה, מאחר ואני באמת חושבת שזה מידע שחשוב לדעת ולהבין את המשמעות שלו.

דירוג תכנים:

G – 
תמיד בהחלט, מתאים לכל הגילאים ולכל המשפחה. ללא טריגרים באשר הם 
(General audiences, All ages admitted)

PG – 
נקי, אך יכול להיות שיתאים לקהל מעט בוגר יותר, סביב גיל 6 
(Parental guidance suggested)

PG-13 – 
נוער צעיר, עדיין נקי אך יכול להכיל מעט תכנים מורכבים, יש סיכוי למעט קללות “רכות”, ואולי אזכורי נשיקות 
(Parents strongly cautioned – Some material may be inappropriate for children under 13)

R – 
אזהרות טריגר. שימוש בקללות ויתכנו תכנים קשים, בין אם אלימות או מין, אך לא בפירוט רב מידי
(Restricted)

NC-17 – 
אזהרות טריגר, לא מומלץ מתחת לגיל 17, יתכנו שימוש בקללות, סצינות אלימות ומין מפורטות 
(no children 17 and under)