"אני מחפש/ת המלצה על ספר פנטזיה מעולה!"

אין דרך קלה או פשוטה לענות על הבקשה הזאת.
ז'אנר הפנטזיה עבר גלגולים ומתיחות פנים והוא עולם ומלואו היום. חובבי "רומנים היסטוריים" לרוב לא יבקשו המלצה לרומן היסטורי, אלא יבקשו המלצה שתתאים לתקופות ההיסטוריות, או למקומות הגאוגרפים אותם מצאו שהם הכי נהנים לקרוא.
קוראי רומנטיקה יודעים כבר מזמן שיש מליון ואחת תתי-קטגוריות שדרכן הם מסווגים את הספרים החביבים עליהם (אויבים לאוהבים, מגורים משותפים לדוג), אבל כולם יסכימו שהרבה יותר קשה להיכנס לז'אנר הפנטזיה.
אני כאן כדי לעשות לכם סדר בבלגן ולפרק את הז'אנר המדהים הזה בצורה שתהיה הכי קלה להבין ממה הוא מורכב, וכך תוכלו לכוון את עצמכם יותר טוב וליהנות מהספר שתבחרו.

–

פנטזיה (נ) שם-עצם – התרחשות לא מציאותית; דמיון; חלום

פנטזיה – ז'אנר ספרותי – (מאנגלית: Fantasy – דמיון, דמיוני, בעברית קרויה היזיון) היא סוגה ספרותית, שבה העלילה תלויה בקיומם של דברים שמקובל במדע המודרני לראותם כבלתי-אפשריים או כבלתי-קיימים, כמו שדים, קסמים, דרקונים, חדי-קרן, יצורים ויישויות בנות אלמוות, אל-מתים, מפלצות וכיוצא בזה. מקורותיה של הפנטזיה באגדות, בפולקלור ובמיתולוגיה ליצירת הרקע שעליו מתבססת העלילה.

–

הז'אנר מאופיין בעיקר בכך שהוא בנוי מקיום של קסמים ויצורים שלקוחים מפולקלורים ואגדות (ערפדים, אנשי-זאב, פיות, שדים ועוד). ז'אנר הפנטזיה לא מסתמך על עובדות קיימות או מדע. **כן** יכולים להיות חוקים ברורים לשימוש בקסם, כן יכול להיות מדע שקיים לצד הקסם והקסם עצמו יכול להיות גם ברור להבנה וניתן להסברה ועדיין להיות קסם (מדע הוא פיתוח טכנולוגי המסתמך על עובדות בעוד קסם הוא עניין של יש/אין. גם אם ניתן להסביר קסם, לא כל אחד יכול להשתמש בו, או צריך מספר דברים ע"מ להשתמש בו).
ניתן לחלק את הפנטזיה לשני סוגים בולטים-

פנטזיה גבוהה (High Fantasy) – המאורעות יתרחשו בעולם משלהם שנבנה עבור העלילה והסיפור עצמו. לעולם חוקים, מנהגים, דתות ופוליטיקות משלו.

פנטזיה נמוכה (Low Fantasy) – המאורעות יתרחשו בעולם שלנו ובו תוספת קסם.

ההבדל נמדד לפי היכן מתרחש הסיפור ולא לפי כמות הקסם או האלמנטים הקסומים שמתרחשים בו. יכולים להיות סיפורי פנטזיה גבוהה עם מעט קסם וסיפורי פנטזיה נמוכה גדושי קסם.
ואם בקסם עסקינן, הקסם בעולם הפנטזיה מתחלק לשני סוגים:

מערכת קסם קשה (Hard Magic System) – הכללים במערכת הקסם הזאת מאוד ברורים וניתנים להסבר ופירוק. יש תנאים, השלכות ומגבלות בכל שלב ושלב. ברור מה מקור הקסם ומה הגורמים שלו.

מערכת קסם רכה (Soft Magic System) – קסם מופשט במהותו. יכולים להיות לו כללים, אך אין הסבר מה מקורו, הוא פשוט קיים. "כוח עליון", נבואות וכו' נכללים תחת מערכות קסם רכות.

בספר אחד יכולות להתקיים שתי מערכות קסם מקבילות. סנדרסון מכניס מערכות קסם קשות ברוב הספרים שלו ונהנה כל פעם מחדש למתוח את הגבולות שהוא יוצר.
שם הרוח הוא דוגמא לספר שקיימות בו שתי מערכות הקסמים ביחד. הסימפתיה ברורה ודורשת המון הכנות, שלבים ומגבלות, בעוד נקיבת שמות היא משהו אינטואיטיבי.
זו חלוקה מאוד גסה של הז'אנר. עתה ננבור בתתי-הקטגוריות שדרכן ניתן לסווג סיפורים.

הפנטזיה האפית (Epic Fantasy) – תתרחש תמיד בתוך עולמות פנטזיה גבוה (אם נתקלתם בפנטזיה אפית שמתרחשת בפנטזיה נמוכה אשמח לשמוע), מאופיינת בסיפורי מסע של גיבור יחיד או חבורה ומתפרש לאורך חלק גדול מהגאוגרפיה של העולם. מכאן שמה, מאחר ומתעסקת במסע "אפי". מאחר והמידע, העולם והמסע ארוך, לרוב פנטזיות אפיות מחולקות לטרילוגיות וסדרות.

דוגמאות לפנטזיות אפיות: ההוביט/ ג.ר.ר טולקין, שר הטבעות/ ג.ר.ר טולקין, רוב כתבי סנדרסון (הערפילאים, אלנטריס וכמובן גנזך אורות הסער), סדרת כישור הזמן/ רוברט ג'ורדן, סדרת רומח הדרקון, רשומות קוטל המלך/ פטריק רות'פס, סדרת המכשף/ אנדז'יי ספקובסקי, חרב האמת/ טרי גודקיינד, Winds of Stife/ Uri Gutman.

דוגמאות לפנטזיות אפיות לנוער: הסיפור שאינו נגמר/ מיכאל אנדה, סדרת לב של דיו/ קורנליה פונקה, סדרת ספטימוס היפ/ אנדי סייג', הטירה הנעה/דיאן ווין ג'ונס (פנטזיה גבוה שאינה אפית), סדרת הירושה/ כריסטופר פאוליני, מלכה אדומה/ ויקטוריה אויירד, עולם הגרישה/ לי ברדוגו, עולם נרניה/ ק. ס. לואיס, הקוסם מארץ עוץ (וההמשכים)/ ל. פרנק באום, חומריו האפלים/ פיליפ פולמן.

פנטזיה אפלה (Grimmdrak Fantasy) – פנטזיה אפית בתוספת קלה של אלימות או תכנים כבדים. העולם של הפנטזיות האפלות הרבה יותר קשה והז'אנר מאופיין בדמויות אפורות עם מצפון עקום לרוב.

מהבולטים: שיר של אש ושל קרח/ ג.ר.ר. מרטין, החוק הראשון/ ג'ו אברקומבי

פנטזיה אורבנית (Urban Fantasy) – מתרחשת בעולם הפנטזיה הנמוכה. מאופיינת בקיום מאפייני הפנטזיה ועולמות מקבילים "מתחת לאף" בעולם שלנו. ניתן להגיע לעולמות דרך שערים ודרכים שונות. הז'אנר פופולרי מאוד בקרב ספרות נוער ונוער בוגר.

דוגמאות: תיקי דרזדן/ ג'ים בוצ'ר, הקוסמים/ לב גרוסמן (כאן נתקלה הכותבת בבעיה, מאחר ולא מצאה דוגמאות נוספות! אנא הושיעו עלמה במשבר והציעו ספרים בז'אנר).

דוגמאות לנוער ונוער בוגר: הארי פוטר/ ג'יי.קיי רולינג, האקדמיה לערפדים/ רישל מיד, כל כתבי קסנדרה קלייר (שתהיה בריאה), פרסי ג'קסון וכתבי ריק ריידן, דמדומים/ סטפני מאייר, בת העשן והעצם/ לייני טיילור סדרת המדיאטור של מג קאבוט, כל כתבי רואלד דאל.

ריאליזם קסום (Magic Realism) – ז'אנר שנוטה יותר לספרות פרוזה מאשר לפנטזיה. הז'אנר משתמש באלמנטים קלים של פנטזיה כמוטיב. הקסם הוא לא מהות הסיפור, אך קיים במציאות. הז'אנר מאופיין בכך שהגבול בין מציאות לדמיון לעיתים קל עד בלתי נראה.

מהבולטים: כתבי הרוקי מורקמי, מאה שנים של בדידות/ גבריאל גרסיה מרקס, תמונתו של דוריאן גריי/ אוסקר ווילד, קרקס החלומות/ ארין מורגנשטרן, נערה עם רגלי זכוכית/ אלי שו, חיי פי/ יאן מרטל, שוקולד/ ג'ואן האריס, ספריית חצות/ מאט הייג, עולם הסוף/ אופיר טושה גפלה.

רומן על-טבעי (Paranormal Romance) – מעין בן כלאיים של הפנטזיה הנמוכה והרומנים הארוטים. לרוב מתמקד בסיפור אהבה שבין יצור פנטזיה (ערפדים/ אנשי-זאב) ובן-אנוש. מתאפיין לרוב בבניית עולם נמוכה ובעיקר בבניית מערכת היחסים בין שני הצדדים.

ראוי לציין גם סיפורי מעשיות, משלים וסיפורי פיות, שהם הלחם והחמאה של ז'אנר הפנטזיה. אלו היו ועדיין סיפורים שסופרו מפה לאוזן ושומשו להעברת לקחים וחינוך בעידן שקדם לגלובליזציה.

כמובן שלכל כלל יש גם יוצא מן הכלל, ולאורך השנים נכתבו הרבה מאוד ספרים בהרבה מאוד ז'אנרים, הומצאו ושולבו ז'אנרים ונוצרו כל מיני יצורים חדשים, כי כמו שאיינשטיין אמר – "הדמיון חשוב יותר מידע; כי הידע מוגבל אך הדמיון חובק עולם".

• סדרת נוכריה/ דיאנה גבלדון – פנטזיה היסטורית. הכלאה הקיימת בין רומן היסטורי לריאליזם קסום ומסע בזמן.
• כתבי אן רייס – אפשר לקטלג אותם תחת פנטזיה אורבנית, אך יש בהם אלמנטים של רומן היסטורי.
• סדרת המגדל האפל/ סטיבן קינג – הכלאה בין פנטזיה אפלה, אימה ומערבונים עם קצת ניצוצות של מדע ודיסטופיה.
• תולדות השנארה/ טרי ברוקס – הכלאה בין פנטזיה אפית לדיסטופיה.

ניל גיימן מטייל לו איפשהו בין כל הקטגוריות ביחד, בוחן את הגבולות של כל אחד מהם כל פעם בצורה שונה. אני אוהבת להגדיר אותו בעיקר בתור ריאליזם קסום או פנטזיות אורבניות, אך לפעמים יש לו יצירות ברורות יותר וכמה שפחות.

יואב בלום משחק גם עם מגבלות הז'אנר בדומה לגיימן (אך בדרכו שלו), משלב בין מותחן לריאליזם קסום.ראוי לציון הוא כמובן טרי פרצ'ט שכתב סאטירה פנטסטית. אפשר להתייחס לסדרת עולם הדיסק שלו גם כפנטזיה אפית, אך לדעתי הוא ז'אנר בפני עצמו.