ז'אנר: רומן רומנטי, ספרות נשים.
למי מתאים: ניקוי ראש, ספרים על סופרים ורומנטיקה להמונים.

על רגל אחת:

לא ציפיתי להתאהב בספר הזה.

מתוך גב הספר:

גאס אוורט הוא סופר עטור שבחים שמתמחה בספרות יפה וקודרת. ג'נוארי אנדרוז כותבת רומנים רומנטיים רבי־מכר. המבקרים מהללים אותו בעוד הקוראות מעריצות אותה. הגיבורים שלה חיים באושר ועושר, ואילו הוא הורג את כל הדמויות שלו. בקיצור, הפכים מוחלטים.

למעשה, יש להם רק שני דברים במשותף: ראשית, שניהם סובלים ממחסום כתיבה, ושנית, הם עתידים לבלות את הקיץ הקרוב בשכנות. ערב אחד, אחרי ויכוח סוער, גאס וג'נוארי מחליטים לפצוח באתגר שמטרתו לחלץ את שניהם ממחסום הכתיבה שלהם: הם פשוט יחליפו מקומות. גאס יקדיש את הקיץ לכתיבת סיפור שמח עם סוף טוב, ואילו ג'נוארי תחבר רומן אפל ורציני. היא תיקח אותו לטיולים פסטורליים שימלאו אותו השראה חיובית, והוא ייקח אותה לראיין אנשים שניצלו מכת קטלנית. מצוין. כולם מרוויחים ואף אחד לא מתאהב. כן, בטח.

תרגום: יעל אהרונוב
הוצאת: מודן

ומה אני חשבתי עליו:

הייתי צריכה משהו קליל ומהיר, אז החלטתי על הספר הזה. קראתי אותו בפחות מיממה. הוא בדיוק מה שהייתי צריכה, ואולי קצת מעבר.

איפה שציפיתי לרומן רומנטי קלסי ומהיר, מצאתי התעסקות בנושאים רלוונטים אלי; שינוי דרסטי בחיים, אובדן ומחסום כתיבה.

ג'נוארי אנדרוז די איבדה את הכיוון המבטיח של החיים שלה, והגיעה לעיירה נידחת במישיגן בתקווה אולי למצוא אותו מחדש. ואם לא, אז לפחות לסיים את הספר שהיא כותבת והבטיחה להוצאה שהיא חתומה בה שתכתוב.

העלילה עוברת את כל התחנות הנכונות לרומן רומנטי, אבל עושה את זה בצורה טבעית, משכנעת ומאוד מודעת לעצמה. כל דמות בספר הזה צבעונית ומעניינת, ואני קצת מצטערת על הזמן המוגבל שהיה לי איתם במסגרת הסיפור. אבל גם זה מתאים, כי ג'נוארי לא לגמרי עצמה, והיא רוצה להיות קצת מיזונטרופית ולהיעלם מהקהילה.

כנגד ג'נוארי יש את אגוסטוס אוורט, שהוא קצת שבור, קצת זנוח וקצת מקולקל. אז טבעי שהתאהבתי בו אחרי מילה וחצי.

יש כימיה אינסופית בין הדמויות, והאדם היחיד שעיוור אליה היא כנראה ג'נוארי. וזה בסדר כי היא לא מושלמת. אני לא מסכימה עם הדרך שבה היא מתמודדת עם האובדן ועם הבריחה שלה מהמציאות, ואני לא מסכימה עם הדרך שבה התחילה התקשורת בינה לבין גאס, אבל זה מה שיפה בסופו של דבר – כי היא לא מושלמת. והיא אנושית וקצת שבורה בעצמה, והיא צריכה ללמוד ללכת מחדש במציאות החדשה שלה.

ההתחלה מעט איטית, אבל ברגע שנכנסים לקצב זה בעיקר כיף. ניתוק כללי מהעולם שמסביב, קצת התכחשות למציאות והמון פלאף.