ז'אנר: רומנטי היסטורי, ריג'נסי.
למי מתאים: מי שמחפש ניקוי ראש שכתוב בצורה משובחת.

על רגל אחת:

אני רוצה תחרות העלבות עם הדוכס מאשבורי, תודה.

מתוך גב הספר:

בלי אור, בלי נשיקות, בלי שאלות – זה מה שהדוכס מחפש באשתו העתידית. 

השנה היא 1815. דוכס אשבורי חוזר מקרב ווטרלו כשחצי מגופו מושחת ומכוסה בצלקות קשות. הוא מעביר את ימיו לבד, בהרהורים קודרים ובמבטים זעופים ויוצא רק בשעות הלילה, אז הוא מטיל אימה על נוכלי לונדון. אין לו אשליות בדבר אהבה – לא ניתן לאהוב גבר במצבו – אבל עכשיו נוספה לו משימה חדשה: הוא זקוק ליורש, ולשם כך הוא צריך רעיה.  

ארוחות משותפות, שמות חיבה מטופשים ואור יום בריא ומבריא – זה מה שהיא מתעקשת לתת. 

אמה גלדסטון היא בתו של כומר כפרי שהתגלגלה לעיר, אחרי שאביה השליך אותה מביתו. היא עובדת כתופרת, ובסך הכל מנסה לגבות תשלום שמגיע לה, לדעתה, מהדוכס – סכום פעוט שעומד לשנות את חיי שניהם. הוא זקוק לרעיה. היא זקוקה לכסף. בזה זה מסתכם, אבל שם זה רק מתחיל. 

על רקע ימיה ולילותיה של לונדון מביאה טסה דר, סופרת רבי־המכר של הניו־יורק טיימס, סיפור על שני אנשים פגועים שחותמים ביניהם עסקה. סיפור מצחיק ומכאיב, שנון וחשוף, שובר לב וגם מאחה.

הוצאת: ספרים בעלמא
תרגום: ענבל שגיב-נקדימון

ומה אני חשבתי עליו:

אני חושבת שגויסתי לאיזו כת ואני לא בטוחה איך יוצאים ממנה, או אם אני בכלל רוצה.

לכת הזאת קוראים "ספרים בעלמא", עליה מנצחות בגאון דורית ואביגיל ומביאות לנו ספר אחרי ספר עם עולמות חדשים שעושים טוב על הלב.

עסקת הדוכסית מרגיש קצת כמו ריטל של היפה והחיה, רק בלי אלמנט הפנטזיה שבו. גבר "מפלצתי" שסובל מצלקות פיזיות ונפשיות? יש. בחורה כפרית עם לב ענק והמון חמלה? יש. צוות משרתים נאמנים שרוחשים מזימות לשידוך השניים? יש.

אבל הדבר הכי טוב בספר הזה? הוא מודע לעצמו. הוא יודע בדיוק מה הוא, ובוחר לעשות את זה על הצורה הטובה ביותר. הכתיבה משובחת, גם אם העלילה "דקה" או מוגזמת לפרקים. הדמויות עגולות ועוברות תהליכים הגיוניים ולא עוברות מנקודה א' לנקודה ב' בלי אזהרה מוקדמת (כמעט).

הופתעתי לטובה גם, כי חשבתי שסצינות המיטה יהיו הרבה יותר תכופות ממה שהן היו בפועל. הן השאירו מספיק מקום לעלילה להתרחש ובאופן מפתיע חלקים מהן אפילו תרמו בצורה זו או אחרת לעלילה.

ישנה עלילת צד ודמות משנה מקסימה שכולי תקווה שתחזור להופעת אורח בספרים הבאים, או יותר טוב, תקבל סדרת צד משלה. אני עד עכשיו לא מבינה איך הדוכסים מאשבורי לא אימצו אותו באופן רשמי. זה היה זהב טהור.

וכמובן, אני סאקרית של גיבורים שבורים, והדוכס מאשבורי שבור. מאוד. זה כמעט בלתי אפשרי לא להתאהב בו ואני דורשת קולקציית חולצות עם ציטוטים שלו. עדיף את הפעמים שהוא קורא לדברים בשמות ומעליב אותם.

כנגדו יש לנו את אמה, והופתעתי לטובה מכך שהאופי שלה באמת זרח, היה עקבי ואמין. היא דמות נשית חזקה בכך שהיא נאמנה לעצמה ובאופן מפתיע פחות טיפשה מהרבה דמויות נשיות אחרות בז'אנר.

התאהבתי בכל צוות המשרתים של אחוזת אשבורי, ודווקא מי שפחות עבדו לי היו קבוצת הנשים שמאמצות את אמה אל חיקן. הן הרגישו לי מעט קריקטוריסטיות, אבל אני מתארת לעצמי שככה זה כשצריך להכיר לקוראים על קצה המזלג את הגיבורות של הספרים הבאים.

הספר השיג את מטרתו. היה לי נעים בלב ובנשמה וסיימתי אותו מוטענת בהמון דברים טובים.