ז'אנר: רומן רומנטי.
למי מתאים: אוהבי צ'יקפליקס.

על רגל אחת:

רמת אמינות של פילים ורודים בטוטו רוקדים בלט. 

מתוך גב הספר:

"פריז מעולם לא נראתה נוצצת יותר".

מאת מחברת רבי המכר "המתיקות שבשכחה" ו-"איטלקית למתחילים". 

שום דבר לא מסתדר לאֶמה סאליבן. הארוס שלה עזב אותה, היא פוטרה מעבודתה והיא צריכה לפנות את הדירה שלה, החברות שלה מאכזבות אותה ואפילו אחותה לא עומדת לצדה. 

חייה מקבלים תפנית לא צפויה לאחר שיחה עם חברתה פופי, שמפצירה בה להגיע לפריז ולעבוד איתה בתחום יחסי הציבור. נשמע נהדר, רק שעכשיו היא תקועה בתפקיד היחצנית של אחד מכוכבי הרוק הכי חמים – והכי משוגעים – בצרפת. המצב מסתבך עוד יותר בגלל גבּריאל פרַנקֵר, כַּתב סקסי ועיקש שלא עושה לאמה שום הנחות…

הגיע הזמן שאמה תמציא את עצמה מחדש בעיר האורות – עיר של רומנטיקה, אופנה ושלל רווקים נחשקים. 

נשיקה צרפתית הוא ספר סוחף, מצחיק ורומנטי, שלוקח את הקוראים והקוראות למסע מהנה ומרגש על רקע רחובותיה היפהפיים של פריז. זהו אחד מספריה המוקדמים של קריסטין הרמל, מחברת רבי המכר המתיקות שבשכחה, החיים שנועדו לי, כשניפגש שנית, רק עוד יום אחד, הדירה ברחוב אמלי, איטלקית למתחילים וסודות בית השמפניה.  

"קריסטין הרמל היא סופרת מקסימה, מוכשרת ומצחיקה. פריז מעולם לא הצטיירה נוצצת כמו בין דפי נשיקה צרפתית" – לורה קולדוול, מחברת השקרן הטוב.

"נשיקה צרפתית דומה לבקבוק שמפניה: עם המון הנאות תוססות, רומנטיקה מענגת והרפתקאות פזיזות, וכמובן שיכרון הקסם של פריז. אפשר לבלוע בלגימה אחת זוהרת" – ג'וליה הולדן, מחברת ריקוד אחד בפריז.

תרגום: ניצה פלד
הוצאת: הכורסא

ומה אני חשבתי עליו:

אני במחסום קריאה, אז באופן טבעי רציתי לשבור אותו, כי אני לא מנהלת משא ומתן עם טרוריסטים. אז ביקשתי "קליל כייפי ומטומטם" ושטחתי בפני חברה את כל רשימת הפוטנציאלים בז'אנר שקיימים לי בבית. אז היא שלחה אותה ל"נשיקה צרפתית" בהבטחה שזה עונה בדיוק לשלושת הפרמטרים שלי.

אז בגדול?

לא ברור לי איך אין סרט בעקבות הספר הזה. לגמרי הייתי צופה. יש מצב שזה היה ניצול זמן קצת יותר טוב מהספר. 

לא שאני מתלוננת, כן? היה לי כיף. התלוננתי בלי סוף, עשיתי לעצמי ספוילר מפגר שבמילא הייתי עולה עליו גם בלי שהייתי קוראת אותו, צעקתי קצת על הטמטום של הגיבורה ואפילו שמתי את הספר בצד בעונש כדי שיחשוב על מה שהוא עשה. וכל זה בפחות מ-24 שעות.

"נשיקה צרפתית" עוקב אחרי אמה סאליבן בת ה-29, יח"צנית להקות בנים שאף אחד לא שמע עליהן במשרה מלאה וגם ארוסה נאמנה במשרה עוד יותר מלאה.

עד שהארוס כפוי הטובה שלה (שקוראים לו ברט, והרי ידוע ששום גיבור של רומן רומנטי לא יכול באמת להיקרא ברט, כי זה שם לא סקסי בעליל, ועל כן מקומו כהסחת דעת מיותרת) חוזר לארוחת ערב לא פחות ממושלמת, והופך אותה לממש לא מושלמת בכך שהוא מסלק את אמה מהדירה ומהזוגיות כאילו הייתה גרב עם חור.

ובגלל שעלילה, היא לא באמת מקבלת תמיכה משום דמות אחרת שאמורה להבין שאמה היא אדם עם רגשות רצונות ושאיפות, ועל כן כל מעגל התמיכה הקרוב שלה הולך לאלף עזאזל והבחירה היחידה שלה היא לברוח לצרפת, לחברה הזאת מהקולג' שהן היו פעם בסטיות, אבל עכשיו היא מנהלת איזו חברת יח"צנות בוטיק, ומה תגידו, בדיוק התפנתה משרה בשביל אמה.

אז אמה שלנו נוסעת לפריז ובין סקנדל אחד לשני פוצחת במסע אחר כל הריגושים שיש לפריז לסייע – החל מאוכל וכלה בגברים צרפתים מסוקסים. וקצת שוביניסטים.

אבל איפשהו, בין כולם, קיימת הנשיקה הצרפתית המושלמת, שתביא איתה את הגבר הצרפתי המושלם, שהוא בעצם חד-קרן – משמע, דמיוני.

הספר נכתב בעשור הקודם של שנות ה-2000 ועל כן הוא מעט מיושן, אבל לא מספיק בשביל שלא ירגיש רלוונטי. הוא גדוש סטריאוטיפים, והודות לו נחסך ממני הצורך לקרוא את כל ספרי העזרה העצמית הקלישאתיים מהניינטיז בנושא דייטים וזוגיות וכיבוש גברים, כי הספר הזה עשה טובה לכולנו ופשוט סיכם אותם דרך אחת הדמויות באיזו עלילת צד שחבל שלא קיבלה קצת יותר פוקוס, כי ברור שיש שם איזה סיפור.

אז נסיים בקצת תלונות:

הגיבור? לא קיבל מספיק זמן מסך בשביל שנוכל להתאהב בו. בכללי הכל שטוח, אבל ככה זה. 

הדמות שכן התאהבתי בה? כוכב הרוק שאמה מיח"צנת. 

החברה הבריטית שהיגרה לצרפת? עלילת צד שנשכחה. כמה חבל.

הארוס? אלוהים אדירים, אישה, מה לא בסדר בך שבזבזת 3 שנים מהחיים שלך על הצנון הזה? בהתחלה קראתי אותה ואמרתי לעצמי, לבחורה יש את חוסר הביטחון שלי רק על סטרואידים. זה עצוב. מישהו צריך לנער אותה.

בגדול?

ספר שכיף לקרוא ולהתלונן עליו. כיבוי ראש מושלם.