ז'אנר: מתח, בלשות, נוער בוגר.
למי מתאים: קריאות משולבות יומנים, שקרניות קטנות וקיץ אכזרי.

על רגל אחת:

קולונל חרדל, בספרייה עם מוט.

מתוך גב הספר:

התיק נסגר. לפני חמש שנים סאל סינג רצח את תלמידת התיכון אנדי בּל. המשטרה יודעת שהוא עשה את זה. כל העיירה יודעת שהוא עשה את זה. אבל פּיפּה, שגדלה באותה עיירה קטנה שבה הפך הרצח לאירוע מרכזי, לא בטוחה שזה מה שקרה. כשהיא בוחרת בתיק הרצח כנושא לעבודת הגמר שלה בתיכון, היא מתחילה לחשוף סודות שמישהו בעיירה מנסה להסתיר. ואם הרוצח האמיתי עדיין מסתובב חופשי, כמה רחוק הוא מוכן ללכת כדי למנוע מפּיפהּ לגלות את האמת?

הוצאת: כנרת זמורה דביר
תרגום: יעל אכמון

ומה אני חשבתי עליו:

לפני יותר משנה יצא ספר מתח לנוער ומאוד התעניינתי בו, אבל היה לי מספיק לקרוא בבית, אז ביקשתי ממסכמת שתכניס אותי לתור על העותק הנודד שלה ומאז שתינו שכחנו מזה, ומסכמת אף הגדילה לעשות ולהאשים את עדן בכך שסיפחה לעצמה את העותק שלה.

התוצאה הייתה שקיבלתי להשאלה אלי את הספר הזה וגם את ההמשך שלו כדי שאוכל לעשות בינג' כמו שצריך, ובכל זאת הספר חיכה לי בסבלנות חודש שלם עד שאגמור לריב עם הספר הקודם שקראתי והתעקשתי לסיים.

פיפה פיץ-אמובי היא ארכיטייפ של החנונית המושלמת ולקראת השנה האחרונה בתיכון היא מתחילה את עבודת הגמר שלה כבר בקיץ, וכמובן שהיא החליטה לקחת על עצמה נושא מאוד נפיץ בדמות חקירת מקרה רצח שהתרחש וזעזע את העיירה לפני חמש שנים.

פיפה משתדלת להיות ניטרלית ולתעד כל דבר שהיא עושה ביומן העבודה שלה; כל ראיון, כל פיסת אינפורמציה, ובכך הופכת את הקורא למעורב פעיל יחד איתה בניסיון פיענוח הרצח של אנדי בל שהוביל גם להתאבדות של סאל סינג, בן הזוג שלה.

לפרויקט החקירה שלה מצטרף אחיו הקטן של סאל ויחד הם נוברים לתוך החקירה ומנסים להבין מה התרחש בדיוק באותו לילה גורלי באפריל 2012.

לאחרונה יוצא לי לקרוא יותר מותחנים ממה שחשבתי שאי פעם יצא לי לקרוא, במיוחד לאור העובדה שאני טורחת להצהיר שזה לא הז'אנר שלי. זה באמת לא הז'אנר שלי, אני מעדיפה את התבניות שלי בספרות רומנטית ופחות בחקירות רצח, אבל מידי פעם יוצאים ספרים שמותחים את גבולות הז'אנר ואז אני קופצת על המציאה. אני אוהבת כשזו לא תבנית קלסית של שוטר/בלש/חוקר, אני אוהבת כשהתעלומות מורכבות ואני אוהבת מניעים אפורים והסתבכויות פסיכולוגיות.

כל הסיבות האלו הביאו לכך שנהניתי מ"המדריך לרצח לילדות טובות". פיפ היא יותר עיתונאית חוקרת מאשר שוטרת, מה שהיא לא מפסיקה להזכיר לקורא. חיבבתי את העובדה שהיא מאוד מודעת למגבלות שלה ולא מתיימרת להיות מה שהיא לא, וגם את העובדה שהיא השתמשה בראש שלי באמת ובתמים כדי לפתור את התעלומה. מה שפחות עבד, והביא אותי להיאנח מספר אנחות, הייתה העובדה שכשדברים התחילו להסתבך היא החליטה להתמודד איתם לבד במקום לעשות את המעשה החכם ולהפסיק למדר את ההורים שלה.

התעלומה עצמה טובה ומסועפת מספיק עם די והותר כיווני חקירה שכל אחד מהם הגיוני ולגיטימי. גם הטוויסטים טובים, במיוחד למי שלא חרש את מחשבות פליליות, חוק וסדר: מדור מיוחד וכל סדרת מותחנים ומשטרה שקיימת (כן, אולי יש לי בעיה).

הפתרון עצמו גם טוב והייתי מאוד אוהבת אותו אם היה עוד קצת רובד לדמות כדי שיעזור לי לקנות את המעשים ואת מה שהביא להם.

בסופו של דבר, זה ספר לנוער בוגר, אבל זה לא אומר שהוא לא איכותי. הוא מצליח להציג עלילה טובה ולא נופל יותר מידי לטרופים מציקים מהז'אנר. הוא מתעסק בנושאים לא קלים ומצליח לתווך אותם לקורא צעיר ורוב הדמויות בו מתנהגות בהיגיון, כך שגם קוראים בוגרים וטרחנים כמוני יכולים ליהנות ממנו.