ז'אנר: פנטזיה, אגדה מודרנית.
למי מתאים: אוהבי סיפורי אגדות ומעריצי גיימן.

על רגל אחת:

לכל מי שתהה מה כוכבים יודעים לעשות הכי טוב – הספר הזה יענה לכם.

מתוך גב הספר:

דמיינו עולם חצוי לשניים שבמרכזו חומה גבוהה. בצדה האחד נמצאת אנגליה הוויקטוריאנית, שבה כל דבר הוא בדיוק כפי שהוא נראה והכול צבוע בצבעי אפור וחום ובז׳. בצדה השני שוכנת ממלכת הפיות, ממלכה מלאה בצבעים עזים ומסחררים, המאוכלסת בידי נסיכות מקוללות, מכשפות ערמומיות, פיראטים ציידי ברקים, בעלי חיים מכושפים, קמעות וחפצים קסומים.

ועכשיו דמיינו פרצה בחומה שמפרידה בין העולמות ולקראתה פוסע בהחלטיות גבר צעיר ומאוהב, טריסטרן ת'ורן שמו. הוא עומד לעשות משהו שבן אנוש מעולם לא העז לעשות – לעבור מהעולם המוכר והבטוח של בני האדם אל העולם המפעים והמסוכן של הפיות. מטרתו היא למצוא כוכב נופל למען הנערה שהוא אוהב, אבל דבר לא מכין אותו להרפתקאות מסמרות השיער שנכונו לו, או לבעלי הברית המפתיעים שיתלוו אליו בדרכו אל עתיד לא ידוע.

באבק כוכבים מגולל ניל גיימן אגדה קסומה ומתעתעת למבוגרים, מלאה יופי והומור. עשרים ושתיים שנים לאחר שראה אור לראשונה, הוצאת הכורסא שמחה לפרסם תרגום עברי חדש ומעודכן ליצירה העל-זמנית הזאת.

ניל גיימן, יליד 1960, הוא סופר בריטי עטור שבחים, זוכה פרסי ניוברי, קרנגי, הוגו, ויל אייזנר, World Fantasy ונבולה, שפרסם עד היום יותר מעשרים ספרים, בהם אוקיינוס בקצה המשעול, מיתולוגיה נורדית ולמרבה המזל, החלב, שיצאו לאור בהוצאת הכורסא.

"מזור לימים סוערים אלה" – אייריש טיימס.

"מסעיר… אבק כוכבים הוא כמו שילוב בין ל' פרנק באום, האחים גרים ותסריט של טים ברטון" – דאלאס מורנינג ניוז.

"תוסס, חדש ומקסים. נפלא" – בוקליסט.

"עלילה נפתלת מופלאה ומלאה בקסם, כמו שרק ניל גיימן היה יכול לכתוב" – שיקגו טריביון.

"יפהפה, נצרב בזיכרון… ספר מלא פלאות" – מילווקי ג'ורנל סנטינל.

הוצאת: מודן, הכורסא
תרגום: תומר בן אהרון

ומה אני חשבתי עליו:

יש ספרים שנכנסים ללב ואז חופרים לעצמם שם בור ונשארים לנצח, ויש סופרים שכל מילה או משפט שהם יוציאו על הכתב יקבלו אצלי מעמד טקסי וקדושתי.

ניל גיימן הוא אחד מהם.

הרומן שלי עם גיימן התחיל בספר הזה, אי שם בגיל 15 או 16 כשעבדתי בספריה בישוב. הכריכה של הספר הייתה נוראית, אבל השם שלו צבט לי בלב. אז קראתי במשמרת עמוד, ואז פרק, ואז חזרתי עם הספר הביתה ובבוקר של יום המחרת הנחתי אותו ליד אמא על השולחן ואמרתי שגם היא צריכה לקרוא.

גיימן הוא מספר סיפורים מדופלם, הוא אומן מילים. הוא מבין את החומר שאיתו הוא עובד ויוצר ממנו צבעים וצורות ורגשות. הכתיבה שלו מזכירה סיפור אגדה מאחר והוא נותן את המושכות לקורא ומנסה כמה שפחות לכפות עליו את "התמונה שלו". הוא מתמקד ברגש ובמשמעות הדברים ובכך נותן לקורא להיות דמות אקטיבית בסיפור שלו.

אבק כוכבים עוקב אחרי טריסטרן שכדי להוכיח את אהבתו לנערה הכי יפה בכפר "חומה", מחליט לצאת למסע ולהביא לה כוכב שנפל, ובכך בעצם להפוך את כל הג'נטלמנים באשר הם שהבטיחו לנערות שלהם את הירח לבדיחה מהלכת.

טריסטרן הולך אל מעבר לחומה שעל שמה נקרא הכפר בו גדל ונכנס אל עולם מוזר וגדוש בקסם וחוקים משל עצמו, וכמובן, כמו שהז'אנר דורש, הוא מכיר דמויות מיוחדות ומעניינות ונתקל באמיתות כאלו ואחרות.

במקביל אל טריסטרן ומסעו אל הכוכב, אנחנו עוקבים גם אחרי חילופי השלטון של הממלכה. המלך הדועך מציב אתגר לשלושת בניו שנותרו בחיים – הראשון שישיג את אבן האודם יהיה המלך הבא.

העלילות נשזרות זו בזו וגיימן מצליח לקשר ביניהן בצורה כל-כך טבעית שרק מוכיחה עד כמה הוא מספר סיפורים מוצלח.

לאורך השנים קראתי את הספר הזה כמה וכמה פעמים ובכל פעם מצאתי בו עוד עומק ועוד רובד שעבר מעלי בקריאה הקודמת. גיימן עושה שימוש בכל הטרופים הכי נדושים שיש ונותן להם את הטוויסט שלו ואת הביקורת האישית שלו, וכל זה מתובל בהומור בריטי משובח ומושחז תחת ידיו האמונות.

אני לא יודעת להגיד אם יש דמויות להתאהב בהן בספר. זאת-אומרת, כמובן שיש, אבל הן לאו דווקא הראשיות. בעיקר התאהבתי בעולם, בהיסטוריה ובמיתולוגיה שלו. באלפי הסיפורים הקטנים שנמצאים ברקע של הסיפור הגדול, בדרך ובאנשים שטריסטרן פוגש בדרכו.

לפני כשנה הספר יצא במהדורה ותרגום מחודשים אצל הכורסא וזה היה עיתוי כמעט מושלם, כי בדיוק סיימתי להקשיב לניל גיימן מקריא אותו בגרסה הקולית (תענוג מומלץ לכל מי שיש לו אוזניים, אגב), והכריכה החדשה קסומה כמעט כמו הספר עצמו.